בלוג האוכל וביקורת המסעדות להב אוכל שמע כי ממש לאחרונה נפתח סניף חדש למסעדת מוברשם הותיקה בעכו, וכמובן שלא יכולנו שלא ללכת לבדוק את המקום 🙂

הסניף החדש של המסעדה נמצא בחוף הארגמן (אחד אחרי חוף התמרים), ממש לפני הכניסה לעיר, ומבחינתנו זה היה מצויין. גם לפני העיר, גם מלא חנייה, וגם קל להגיע למקום.

בלוג האוכל ביקש להזמין מקום ליום שישי אבל אמרו לנו שאין צורך להזמין ופשוט להגיע למסעדה, וכך עשינו.

בלוג האוכל הגיע ביום שישי בשעה 20:00 ובהחלט היה לנו מקום טוב באמצע לשבת, בשולחן עגול, בשביל שיהיה מקום לכל הסלטים 🙂

למנות הראשונות הזמנו את הסלטים של המסעדה, וכפי שעיניכם רואות… הרבה מקום לא נשאר על השולחן… כל כך הרבה סלטים, פטוש, חומוס גלילי טעים, שני סוגי סלט חצילים, סלט חסה עם גרעיני חמנייה. אבל הדובדבן שבקצפת היו שלושה סוגי סלט ג'רג'יר שקיבלנו. אחד הגיע עם אגוזי מלך (כיד המלך), אחד עם אגוזים למיניהם, ואחד מסורתי. סלטים בסופו של דבר – מעולים.

למנות העיקריות אני הזמנתי את פלטת הדייג לשניים, וכפי שאפשר לראות, הגיעה פלטה ענקית של כמעט קילו דגים לשולחן. דגים מכל הסוגים והמינים, בינינו? הפלטה הכי טעימה שהזמנתי מאז ומתמיד, אבל היא הייתה כל כך גדולה עד שלקחתי את מה שנשאר ממנה איתי כטייק אווי, שיהיה לי מה לאכול למחרת. גם למחרת, אחרי חצי דקה במיקרו היה כאילו הוציאו אותה עכשיו מהמטבח – שאפו!!

אמא לעומת זאת הזמינה מהמיוחדים בתפריט את השרימפס בפריקי. עכשיו רק שתדעו, פריקי בגדול זו חיטה ירוקה, שכאשר מכינים אותה ממש טוב, היא בערך בגודל של קוסקוס, ואז חשבתי שמנה של שרימפס בפריקי זה סוג של פאייה ים תיכונית, או ככה חשבתי…..

שהגיעה המנה נדהמתי לראות שהגרגירים גדלו להם קצת משום מה…. רק אחרי שטעמנו אותם הבנו שמה שהשף הכין לנו זה בכלל פתיתים… ואני יכול להבטיח לכם שאמא שלי מכינה את הפתיתים יותר טוב, תכלס? התבאסנו מהמנה הזאת… מה שכן, אמא הזמינה וביקשה שהמנה תהיה חצי שרימפס על הגריל (הכי טעים שאכלו) וחצי קלמרי מטוגן, אז כמו שאתם רואים הגיעה מנה יחסית קטנה של שרימפסים (אולי שישה) ומנה מכובדת מאוד של קלמרי.

לקינוח, אחרי שלא נשאר לנו עוד הרבה מקום ביקשנו לקבל את התה עם נענע ואת הכנאפה בחוץ. במילה אחת, אכזבה… הכנאפה לא היה בדיוק עשוי מגבינת עזים ואם היינו יודעים את זה קודם היינו הולכים על קינוח אחר (וראיתי שיש להם שוויצריה, טריקולד וסופלה שוקולד).

שיצאנו מהמסעדה פגש אותנו אחד מבעלי המקום וביקש לדעת איך היה, סיפרנו לו בדיוק מה היה והוא לטענתו אמר שהמנה של הפריקי אומנם מצויין בתפריט פריקי אבל בבון שיוצא לשף יוצא מפתול, משמע – הפתיתים.

לסיכום: סניף חדש של המסעדה בכניסה לעיר, מומלץ להגיע (רק אל תיפלו איפה שאנחנו נפלנו…)

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות קלים, סה"כ 395 ש"ח, ממש לא יקר בהתחשב בזה שפלטת הדייג היוותה שני שליש מהמחיר הכללי.

ציון: 8, נחמד וטעים, אבל יכול להיות הרבה הרבה הרבה יותר טוב, הם יגיעו לזה אני בטוח.

לעוד מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדת להב אוכל, שמע לאחרונה שנפתחה מסעדה חדשה במרכז הקונגרסים בשם אלטו. בעקבות כך, לא יכולנו שלא להגיע למסעדה ולראות הכצעקתה 🙂

הזמנו מקום ליום שישי בשעה 19:00, הגענו והמקום היה ריק לגמרי, חוץ מהעובדים במקום.

הושבנו במקומות, שאחר כך החלפנו אותם כי גם הכסא (הנוח מאוד) וגם השולחן (הרחב) זזו לנו קצת יותר מדי מתחת לגוף.

קיבלנו תפריט ולפי סוג הדף שהוא היה כתוב עליו הבנו שהמקום עדיין בהרצה. מה שכן מאוד אהבנו שהביאו לנו שתי כוסות קאווה, ככה בשביל הסבבה 🙂

למנות ראשונות רצינו לקחת את הריזוטו פטריות וכן את הרוסטביף, שאחרי כמה דקות, המלצרית המגניבה ששירתה אותנו הגיעה ואמרה שנגמר להם הרוסטביף ולכן במקומו לקחנו את הקלמארי על הפנצ'ה.

לאחר מספר דקות החלו לזרום לשולחן המנות הראשונות:

הקלמארי על הפלנצ'ה מגיע כ-5 חתיכות יפות מאוד של קלאמרי סגול על מצע של גבינה לבנה כלשהי, יחד עם המון חתיכות של שרי (שאמא אכלה), עלים ירוקים ומעט פלפל ריף קצוץ דק. מנה בהחלט מכובדת ומכבדת כמנת פתיחה, מה גם שהיא הייתה טעימה מאוד.

אחריה הגיע גם הריזוטו פטריות, מנה גדולה וטעימה… רק מה? ריזוטו זה לא היה. המנה הייתה רטובה מדי ולא מספיק דביקה בשביל שיוכלו לקרוא לה ריזוטו, אבל מה? היא הייתה מאוד טעימה, מאוד טעימה.

למנות העיקריות לקחנו את האלטובורגר, המבורגר במשקל של 250 גרם של בשר משובח, כשאמא קיבלה אותו ביקשתי לטעום ממנו חתיכה קטנה בשביל שאוכל להעריך אותו, מה גם שאמא ביקשה להוסיף עליו פטריות, המבורגר גדול, בשרני, עם ארומה מצויינת וטעם עוד יותר טעים. אחלה המבורגר, בייחוד שהוא הגיע יחד עם התוספת שביקשנו – צ'יפס בטטה שרוף כהילכתו 🙂

אני לעומת זאת החלטתי ללכת על הניוקי – לא טעיתי בבחירה שלי. בדרך כלל הניוקי במסעדת מגיע כניוקי קטן, שכולם נראים תעשייתים, אבל לא באלטו, כאן בלוג האוכל קיבל ניוקי בצורה של גלילים קצרים ועם חתיכות יפות מאוד של פטריות חיות שעברו הקפצה קלה. עד כדי כך לא האמנתי שזה ניוקי עד שהייתי צריך לשאול את אמא אם מדובר בתפוח אדמה…. 🙂 מנה מומלצת!!

לקראת הסיום ביקשנו לראות את התפריט קינוחים והוא הגיע, כאשר מה שמשך את תשומת ליבנו היה הקינוח בשם מתוק מריר (ואני מקווה שאני צודק בשם), כאשר למטה מדובר על שכבות של שוקולד עבה, בשכבה התחתונה פרליני שוקולד מריר קשה, שכבת שוקולד ומעליה שכבה של פרליני שוקולד מתוק ומעליו עוד שכבה של שוקולד… בקיצור אתם יכולים להבין שאנחנו ממש אוהבים שוקולד….

לסיכום: אתם עוד לא מכירים את המסעדה הזאת אבל הגיע הזמן שתכירו ותגיעו לטעום, בלוג האוכל הגיע ונהנה מאוד.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני בקבוקים של שתייה קלה ושתי כוסות תה עם נענע, סה"כ 310 ש"ח, לא קריטי לזוג.

ציון: 8+, מקום חדש שצריך להשקיע את הזמן ולהגיע אליו ולהנות מאוכל איכותי.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות להב אוכל, שמע לאחרונה שנפתחו מספר מסעדות בסגנון הגרוזיני בחיפה…. על הזדמנות כזאת לפחמימות אני לא יכול לוותר 🙂

על מסעדה אחת שמעתי כבר שהיא יקרה אז החלטנו לוותר עליה ובמקום זה הלכנו למסעדת מימינו, בנמצאת בלב רחוב ארלוזרוב בהדר, לא טעינו בכלל בבחירת המקום, אפילו חנייה ביום שישי בערב הצלחנו למצוא בקרבת המסעדה.

נכנסנו בכמה דק' איחור למסעדה והושיבו אותנו בשולחן לשניים, כבר צפיתי בעיות עם השולחן הקטן שהיה שם, אבל הסתדרנו בסוף.

מה שיפה במסעדת מימינו זה שהתפריט הוא כמו של פעם, עם תמונות, שנוכל לדעת מה מסתתר מאחורי השם הגרוזיני של המנה, וטוב שכך 🙂

הזמנו חצ'פורי אג'רולי, חינקאלי בשר ודולמה….. מזל שהיו תמונות לספר לנו במה מדובר 🙂

החצ'פורי אג'רולי מגיע כפי שהוא מתואר בתפריט, ספינת בצק של 500 גרם הממולאת בתערובת של 5 סוגי גבינות וביצת עין…… תאמינו לי, רק מלקרוא את זה התחיל לנזול לי ריר, ובצדק. כאשר הגיע מנת החצ'פורי היא הייתה מטורפת, טעימה להפליא ומלאת פחמימות כמו שאני אוהב, אי אפשר לפספס דבר כזה, בשום מקום, אף פעם….

מייד אחריו הגיע החינקאלי בשר, שלא כמו קרפלך האשכנזי הקטן, פה מדובר על כופתאות ענקיות המלאות בבשר טחון ותבלינים שהחיך אהב מאוד. בכל זאת מדובר על חמישה כאלה שעשו לנו רק טוב 🙂

ואז הגיע הדולמה, מדובר בגדול על עלה גפן הממולא בבשר עגל טחון והמגיע עם רוטב שמנת שום בצד. מדובר על מנה לא קטנה בכלל אבל יש איתה רק בעיה אחת קטנה 🙂 הגיהוקים אחרי זה כוללים בתוכם גם את הריח של העגל 🙂

אבל סך הכל מדובר על מנה מכובדת וטעימה מאוד.

כאשר ביקשנו את הקינוח שמופיע בעמוד האחרון של התפריט אמרו לנו שאין במסעדה כרגע קינוחים, האמת שהמלצר אמר שכבר בחצי שנה האחרונה אין קינוחים במסעדה ואני יכול להגיד שמאוד התאכזבתי כי ראיתתי שיש להם איזה מאפה עם חבלה בפנים וכבר בתחילת הארוחה בניתי עליו, נו מילא….

לקחתי כוס תה והמשכנו הלאה…

לסיכום: חמוד לגמרי, באמצע היום יש גם עסקיות ושמעתי שהפרגיות מעולות.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני בקבוקי שתייה קלה, 150 ש"ח בלבד.

ציון: 8-, בגלל שאין קינוחים ירד קצת הציון…

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות שמע אך רק לאחרונה נזדמן לי להגיע למסעדת צ'אנג בה,  שנמצאת כיום ברח' הנמל וזה כבר הגלגול השני שלה בעיר, לפני כן היא ישבה ברחוב נתנזון ופעלה רק בשעות הצהריים לטובת עובדי האזור ולכן לא נזדמן לי לבקר בה. בתקופה האחרונה, כפי שאמרתי, הם עברו לרחוב הנמל והחלה לפעול במשך כל שעות היממה כולל שישי בערב.

הזמנו מקום ליום שישי בערב בשעה 20:00, חנייה למזלי בשעות האלה וביום הזה יש בשפע ברחוב, שהפך לרחוב המסעדות העיקרי של העיר חיפה.

התיישבנו לקיבלנו את התפריט, החלטנו ללכת גם על ראשונות וגם על עיקריות.

למנות ראשונות הזמנו מרק וכנפיים,

המרק נקרא קוטייאו ומדובר על מרק עם אטריות אורז, קציצות עוף, באק צ'וי וכן בוטנים, שום מטוגן וכוסברה. ראוי לציין שהכוסברה אכן נותנת טוויסט נחמד מאוד למרק, המרק היה טעים מאוד אבל בסופו של דבר, מרק וואנטון משופר 🙂

כמו כן, למנה ראשונה הזמנו פיג גאי טוט, שעם כל השם המפוצץ שלו מדובר בסה"כ בשש יחידות של כנפיים מצופותת בקמח, מנה נחמדה אבל שוב, כנפיים.

למנות עיקריות הזמנו את הפאד סייאו, מנת מוקפץ עם אטריות אורז רחבות ומושחמות, אנחנו לקחנו את המנה הזאת יחד עם עוף, האמת? מנה סופר מגניבה ומאוד מאוד טעימה וזה בגלל שהיא מגיעה יחד עם ברוקולי, אפונת שלג, בצל ירוק, באק צ'וי, ג'ינג'ר ושום, מנה מנצחת.

כמו כן לקחנו את הפאד קפאו עם בקר שזה בגדול מוקפץ המוגש על אורז לבן וביצת עין מעל. בגדול הם מציינים במנה שמדובר במנה פיקנטית, אני יכול להגיד לכם שאני חובב חריף זוטר בהחלט אבל המנה הזאת ממש לא הייתה פיקנטית – היא הייתה חריפה 🙂 אבל מילא, היא הייתה טעימה מאוד וזה בסופו של דבר מה שחשוב במסעדה 😉

לצערי, הקינוח היחיד שהם מציעים במסעדת צ'אנג בה הוא קינוח טפיוקה, לא יודע בדיוק בדיוק לתאר לכם מה זה, הדבר היחיד שאני יודע שזה לא נראה לי טוב חחחחחח, אמא אבל לקחה את זה וציינה שמאוד נהנתה, גם אין להם תה נורמלי במסעדה רק חליטות, שזה אומר מים עם עלים, לא אהבתי….

לסיכום: תחשבו על כל המסעדות האסיתיות באזור ותורידו במחיר…

מחיר: כל העיל וכן שני בקבוקי שתייה קלה, 229 ש"ח, בהחלט סביר, המנות היו ענקיות.

ציון: 8+, שווה להגיע וגם טעים מאוד.

?

לעוד מסעדות אסייתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית