בלוג האוכל וביקורת המסעדות המוביל בחיפה והאזור נעלם קצת ועכשיו הוא חזר 🙂

בונז'ורנו לכולם 🙂 אחרי הרבה זמן שמוזה נעלמה ממני, אני חוזר שוב לבלוג 🙂

והשבוע, השבוע ביקרנו במסעדה האיטלקית פיאנו פיאנו במתחם G בכניסה ליוקנעם, וכמה שהיה לנו טעים….

בלוג האוכל הזמין מקום לשעה 20:15 ביום שישי ומשום מה חשבנו שנהיה לבד במסעדה, וכמה שטעינו!!! המסעדה הייתה מפוצצת, גם בפנים וגם בחוץ. הושיבו אותנו במקום, השולחן שלנו קפץ כמו בובקה בצד אחד של השולחן ולכן החלפנו אותו בשולחן אחר.

למנה ראשונה (סוג של, כי ביקשנו שמה שמוכן ייצא) הזמנו פולנטה וריזוטו פירות ים.

הפולנטה הגיעה בדיוק כמו שפולנטה צריכה להגיע, עם טעם עז ביותר של תירס (מן הסתם) ועליה חתיכות גדולות מאוד של פטריות ופרמז'ן מגורד, היה יאמי לחלוטין 🙂

הריזוטו פירות ים הגיע גם כן, טעים מאוד. הבעיה היחידה שלנו איתה הייתה שהקונכיה של המולים נשברה לנו בפה לא פעם ולא פעמיים (היה לא נעים לפלוט את כל מה שהיה לנו בפה רק בגלל שהיא נשברה, אבל מילא). סה"כ הריזוטו היה במידת העשיה כפי שריזוטו צריך להגיע וזה מה שחשוב. מה גם שהפירות ים בתוך המנה היו יותר ממספיק.

למנות העיקריות (סוג של) הזמנו את הפיצה פרושוטו ואת הניוקי ערמונים. הפיצה המשפחתית היא פשוט ענקית בגודלה, עם כדורי מוצרלה גדולים וחתיכות פרושוטו לאורך ולרוחב של כל הפיצה, היה טעים ולא סיימנו את המנה (לקחתי הביתה לצהרים למחר).

הניוקי ערמונים היה קצת אההה. עאפס איך נגיד? בסדר אבל לא משהו לכתוב עליו יותר מדי. לרגע אפילו שאלתי את אמא עם הערמונים אמורים להיות בתוך המנה ואז היא אמרה לי שזה בעצם רק הרוטב… משמע, הרבה ערמונים היו שם, טעם של ערמונים, קצת פחות…

לקינוח הראו לנו את התפריט קינוחים כולל את הקינוח מהספיישל ולבסוף הלכנו על קינוח לוטוס שהיה ממש טעים, רק אם אפשר הערה לשף: את כל הרוטב שוקולד בצלחת, היה נחמד אם במקומו היה רוטב לוטוס ולא מימי כמו שהיה בצד הקינוח.

לסיכום: מסתבר שהמסעדה קיימת כבר שנתיים, ואם עדיין בימי שישי מפוצץ ככה, אל תפסיקו לעשות את מה שאתם עושים 🙂

מחיר: כל העיל ובנוסף שתי משקאות קלים ושני תה עם נענע, סה"כ 266 ש"ח. לא יקר בכלל!!

ציון: 8+, שווה להגיע.

לעוד מסעדות איטלקיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל ביקר כבר מספר פעמים במסעדת השרימפס האוס אבל מבדיקה שערכתי הסתבר לי שמעולם לא כתבתי ביקורת על המסעדה ולכן בלוג האוכל ביקר שוב במסעדת הדגים המעולה הזאת בכניסה לחיפה והנה מה שחשבתי…

הזמנו מקום ליום שישי בערב והמסעדה שבעבר הייתה חדר קטן וכבר ממזמן הפכה להיות מסעדה גדולה הייתה עמוסה אך לא יותר מדי בקהל סועדים.

הושיבו אותנו בשולחן לשניים וחיש מהר הביאו את הסלטים לשולחן.

היו שם סלט כרוב אדום וכרוב לבן, סלט שומר, סוג של טאבולה, סלט עלי מנגולד (מעולה) וכמובן הדובדבן שבקצפת: סלט פירות ים במיונז. מה שהצחיק אותי כפי שאתם יכולים לראות בתמונה שהביאו לנו גם פיתות שרופות עם שום, לכן מיד ביקשתי גם חומוס אבל המלצר טען שהיום אין חומוס, לא היה לי נעים לשאול אז בשביל מה הוא הביא לנו פיתות…. לא נורא.

אמא ביקשה להזמין שרימפס ברוטב של חמאה, שום ויין וכפי שניתן לראות בתמונות, הגיעה מנה מכובדת מאוד (!) של שרימפסים ששחו להם להנאתם ברוטב (עכשיו ניתן להבין למה הביאו את הפיתות…). המנה הייתה בדיוק כפי שמנה כזאת צריכה לצאת מהמטבח.

בלוג האוכל לעומת זאת הגיע למסעדה מאוד רעב, מאוד רעב…לכן החלטתי להזמין כמה מנות של דגים. בהתחלה ביקשתי ברבוניות יחד עם מוסר ים, המלצר חזר ואמר שנגמרו הברבוניות ושהוא ממליץ על הלוקוס. זרמתי איתו 🙂 ואז זה התחיל….

כ"מנה ראשונה" הוא הביא שני דגי מוסר ים ואמר שהברבוניות הן על חשבון הבית, היה מעולה.

מיד לאחר מכן הגיעה מלצרית עם הלוקוסים, היא הסתכלה לכיווני ולרגע חשבה שהיא טעתה בשולחן, מיד תיקנתי אותה ואמרתי לה שגם זה מיועד לשולחן שלנו 🙂 אמא טעמה מהברבוניות וגם כן התלהבה מהם.

אני חייב גילוי נאות: לא באמת משנה לי איזה דג אני אוכל, אני גם לא מזהה את הטעמים שלהם, בדגים אני קצת חלש אבל דבר אחד אני יודע בוודאות, אני אוהב לאכול דגים, כל ההתעסקות הזאת עם האידרה, או כמו שאני קורא לזה: "ניתוח דג פתוח" 🙂 אהוב עלי מאוד.

הלוקוסים כמו גם המוסר היו בשרניים להפליא ועל כן בלוג האוכל מוסר תודה לדג 🙂

בסוף הסתבר שטעיתי בדג, מדובר בלברק ולא במוסר ים – אבל הוא עדיין היה טעים מאוד.

לקינוח ביקשנו ואף קיבלנו את תפריט הקינוחים של המסעדה שכפי שזכרנו היה מוצלח מאוד, ביקשנו להזמין שני תה עם נענע, אמא לקחה כדור גלידה שוקולד ואני לקחתי את הקינוח בשם "חרמון" – שזה סוג של שוויצריה רק על בסיס של מסקרפונה….. היה טעים מאוד.

לסיכום: חנייה קצת בעיה למצוא במקום, אוכל טעים יש והרבה.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות כלים, סה"כ 329 ש"ח, סביר בהחלט.

ציון: 8+, בהחלט אחת ממסעדות הדגים הטובות יותר שקיימות בחיפה.

לעוד מסעדות דגים – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות– מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל נתקע השבוע בלי מסעדה ללכת אליה בשישי בערב… 🙁 אז אחרי קצת מחשבה, נזכר הבלוג שהרבה מאוד זמן הוא לא ביקר במסעדת יאן יאן הסינית השוכנת בעיר התחתית כבר שנים ארוכות 🙂

בלוג האוכל התקשר וביקש להזמין מקום ליום שישי בערב, הגענו למקום בליל שישי סוער וגשום, כל כך סוער שאת דלת הכניסה מזכוכית היו צריכים לסגור ולפתוח במפתח כל פעם שמישהו החליט שהוא נכנס או יוצא מהמסעדה 🙂

למנות הראשונות הזמין בלוג האוכל את קערת מרק הוון טון עם איטריות ביצים ודים סאם עוף.

כאשר בלוג האוכל גר תקופה מסויימת באטלנטה, ג'ורג'יה. הייתה שם מסעדה וויאטנמית שכל מה שהיה בתפריט היה מרק בגדלים שונים ולכן כאשר ראינו שיש בתפריט גם מרק זוגי, החלטנו ללכת על זה בגדול, ומה אני אגיד לכם? רק בשביל המרק הענקי הזה היה שווה להגיע 🙂 אני מניח שיותר מזה על מרק וון טון אין צורך לספר לכם, נכון? חוץ מזה שהוא הספיק בהחלט לשני אנשים שהיה להם ממש קר באותו הרגע 😉

הדים סאם גם כן הגיע לשולחן בתוך קערת אידוי מיוחדת ממתכת. מנה נחמדה אבל קצת יותר מדי דביקה. ראוי לציין שבשולחן לידנו הם ירדו מהעניין של דים סאם וצ'ופסטיק והלכו על המזלגות – זה פשוט לא רצה להתנתק מהחבר שלו בקערה…

למנות עיקריות הזמנו ברווז פריך וספרייבס בנוסח סצ'ואן.

הברווז הפריך ראוי במיוחד לציון מכיוון שמדובר במנה שבהתחלה נראית (ואני מודה) לא משהו, כמו חתיכות בשר שזרקו אותן לתוך השמן הרותח לקצת יותר מדי זמן… אבל כשטועמים את המנה, מבינים שהיה לגמרי שווה להמתין לה… הברווז, יחד עם הבלילה שבה הוא היה פשוט נמס בפה כמו פופקורן עם שוקולד, מנה מעולה לחלוטין. האורז המטוגן שהגיע איתו, נאכל מהר מאוד… 🙂

הספרייבס בנוסח סצ'ואן, מנה גדולה ובהחלט מכובדת להגשה, שוב כאשר נכנסים למסעדה כזאת, שנות ה-80 של המאה הקודמת סוטרת לך בחוזקה בפנים כאילו אומרת לך: "אני עדיין פה, ואני עדיין יודעת מה אני עושה…" מנה טעימה מאוד עם שילוב מצויין של בשר, עצם ושומן לבן. פנק אותה 🙂

לקינוח הזמנו קינוח זוגי הכולל בתוכו בננה מטוגנת, אננס מטוגן ושני כדורי גלידה. מנה יפה, את הבננה אמא אכלה, אני הסתערתי על האננס המטוגן ואת הגלידה אכלנו ביחד.

לסיכום: בשנות ה-80 של המאה הקודמת היו מלא מסעדות כאלה בכל מקום וגם מקומה של חיפה לא נעדר. יאן יאן עדיין נמצאת שם וזה לגמרי לזכותנו.

מחיר: כל העיל ובנוסף שתי משקאות קלים וקנקן תה, סה"כ 310 ש"ח, כן, בלבד.

ציון: 8+, אומנם מלא מונוסודיום, אבל הנפש צריכה את זה מדי פעם ופעם.

לעוד מסעדות אסייתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות המוביל בחיפה והאזור ראה השבוע בפייסבוק שחבר טוב של בלוג האוכל הלך למסעדת רק בשר במושבה הגרמנית בחיפה ואז נזכרתי שאומנם הייתי כבר מספר פעמים במסעדה, אבל אף פעם לא רשמתי עליה ביקורת 🙂

במצב כזה בלוג האוכל לא יכל שלא ללכת לשם השבוע ולנסות כמעט את כל מה שהחבר שלו אכל שם.

בלוג האוכל הזמין מקום ליום שישי בערב, הגענו למקום ומיד הושבנו במקומות שלנו, אומנם זה היה שולחן קצת קטן וצדדי, אבל בהחלט הסתדרנו איתו.

למנות הראשונות הזמנו פטה כבד עוף המוגש עם ריבת עגבניות שרי. המנה מגיעה עם שלושה חצאי טוסטונים (שמשום מה זה אף פעם לא מספיק). מנה בהחלט טעימה, אבל בוא נודה בזה, אי אפשר לפספס במנה של פטה כבד עוף 🙂

בנוסף הזמנו גם מנה של סלט "רק בשר", או בקיצור נתחי סינטה עסיסיים על מצע של פלפלים קלויים ועלי בייבי, שמשום מה הרגישו לנו כמו עלי ג'רג'יר, אבל מילא. הנתחים של הסינטה בהחלט מוסיפים הרבה למנה המגניבה הזאת.

כמנה עיקרית הזמינו אותנו להגיע לקצב ומשם כבר יכולנו לבחור את הבשרים שאנחנו רוצים לקבל, משם בחרנו נתח של כבד אווז, 300 גרם אנטריקוט ארגנטינאי, שתי קציצות וכן ארבע פטריות פורטבלו (מה שמצחיק שארבעת הפטריות שוות במחיר לנתח של הכבד אווז, מעניין…).

הפלטה הגיעה לשולחן בתוך מחבת לוהטת שעוד המשיכה ללחוש במשך כמעט כל הארוחה שלנו. מה אפשר להגיד על הבשר שקיבלנו? הנתח של הכבד אווז היה פריך וטעים (זה ממש יוצא טוב על האש), האנטריקוט הארגנטינאי היה בדיוק, אבל בדיוק במידת העשייה שביקשתי (M), עם יחסית מעט שומן. כך ש-99% מהסטייק נאכל והוא גם היה רך במידה מדהימה. הקציצות היו חביבות והפטריות פורטבלו היו סיום מצויין לארוחה הזאת. יחד עם פלטת הבשרים קיבלנו גם תפוחי אדמה שאין לי מושג איך הם עושים את זה אבל הטעם שלהם היה בדיוק כמו של תפוחי אדמה שיצאו מהמדורה.

לקינוח החלטנו להזמין קריספי שוקולד, נכון שאומנם מדובר על מנת קינוח פרווה אבל הייתה טעימה מאוד, סוג של פצפוצי אורז עם שוקולד מריר. מגניב.

לסיכום: אני לא חושב שיכולה להיות מסעדה אחרת שהסטייק עשה בה מו פחות זמן מאשר במסעדה הזאת 🙂

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות קלים ושני תה עם נענע, סה"כ 426 ש"ח, אין בלבד, על איכות צריך לשלם.

ציון: 8+, בלוג האוכל נהנה וימשיך לחזור למסעדה הזאת.

לעוד מסעדות בשר – מסעדות מזרחיות – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות שם לב לאחרונה שהמרכז המסחרי בעין המפרץ מאיר לנו פנים 🙂

כבר שהיינו במסעדה הקווקזית במקום, ראינו שלידה נמצאת מסעדת דגים חדשה בשם מסעדת הדייגים של האחים ג'רחי. לא יכולנו שלא לבוא לאכול ולבקר בה.

בלוג האוכל הזמין מקום לשישי בערב וכבר שנכנסנו ראינו שהמסעדה מפוצצת באורחים מכל המינים, מכל הסוגים ומכל הדתות. נקודה שהראתה לנו כבר מההתחלה שמדובר במקום טוב.

איך שנכנסנו למסעדה הגיע אלינו אותו המלצר ממסעדת מוברשם בחוף הארגמן והוא בעצמו זכר שכבר אז פירקתי פלטת דגים זוגית – לבד… 🙂 המלצר הסביר לנו כי מכיוון שמדובר במסעדת דייגים השייכת למשפחת דייגים, אין מישהו באמצע, משמע, כל הדגים שהם הוציאו מהים, הגיעו ישר למסעדה כשהם טריים ביותר.

למנות הראשונות הגיעו כל כך הרבה סלטים שהייתי צריך לצלם כל פעם מחדש. ראוי לציון היו הסלט חצילים, החצילים הכבושים, החומוס הגלילי המצויין והטחינה הסמיכה בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, מה עוד היה? פטריות חמות ברוטב, סלט ג'רג'יר פריך ועסיסי. ובעצם? כל השאר גם כן 🙂

בזמן שהגיעו הסלטים הביא לנו המלצר גם שני צ'ופרים, האחד הם מנה של קלמרי על מצע של טחינה גולמית והשני היה מנה של ראשי קלמרי מטוגנים – אחלה מנות !!

למנות העיקריות הזמנתי שוב פלטת דגים זוגית ואמא הזמינה שרימפסים על הגריל.

נו? מה אני אגיד לכם? הפלטה הזוגיות מכילה ארבעה דגים, מה שקוראים בשפת העם "קטנים" יחסית, אבל אני בהחלט יכול להגיד לכם שאומנם מצפייה ראשונית בהם, זה היה נראה לי קטן מדי אבל זה בהחלט השביע אותי כמו שצריך. את זה כמובן ראיתי רק אחרי שסיימתי וחיכיתי את העשרים דקות שצריך 🙂

השרימפסים בגריל כבר היה סיפור אחר…

כפי שאתם יכולים לראות, כשהגיעה המנה ראינו הר של שרימפסים גדולים יחסית וטעימים בדיוק כפי ששרימפסים צריכים להיות. שאפו שאפו שאפו.

לקינוח ביקשנו תה עם נענע ויחד איתם הגיע לשולחן צלחת גדולה עם תמרים עסיסיים – להמתיק את סוף הארוחה.

לסיכום: מסעדה נחמדה עם אווירה טובה ואוכל מצויין.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות קלים, סה"כ 260 ש"ח, שווה.

ציון: 8, אומנם עוד מסעדת דגים, אבל בהחלט אחת כזאת שנחזור אליה בעתיד.

לעוד מסעדות דגים – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות– מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות המוביל בחיפה והאזור קיבל טיפ חם חם שישנה מסעדה קווקזית נוספת בעין המפרץ. בלוג האוכל אץ לו ורץ לו למסעדה הקווקזית השנייה במתחם שנקראת אפשרון והיא נמצאת במתחם תחנת הדלק יעד במתחם עין המפרץ.

זוכרים שכבר הייתי במסעדה קווקזית באזור? יופי, אז תשכחו מכל מה שרשמתי בפעם הקודמת, כי מסעדה כזאת אין בשום מקום.

בלוג האוכל הגיע ביום שני האחרון לטעום שוב את האוכל הקווקזי המופלא ואלו הם רשמיו 🙂

מיד כשמגיעים למתחם תחנת הדלק מבינים שלא מדובר בעוד מתחם כלשהו, במתחם ישנן שתי מסעדות, כולל זאת המבוקרת וכן מסעדת דגים ובית קפה עם גלידות וכו'.

למנות הראשונות ביקשנו לטעום מסלטי הבית ותוך מספר דקות הובאו לשולחן עשרה סוגי סלטים מטריפים בטעמם, בהמשך ביקשנו סליחה וביקשנו שיוסיפו לנו גם חומוס ועלי גפן….

עכשיו, כשאני אומר עשרה סוגים שונים, כל אחד מהם היה טעים בצורה מיוחדת במינה. הראשון מביניהם היה שעועית חומה עם סוג של אגוז בפנים – אכן, לא מדובר במשהו שטעמנו קודם אבל הוא היה מיוחד במינו. אחריו שעועית עם סלק (אני לא אוכל סלק אבל אמא אהבה מאוד), אחריו סלט עם פטריות ובצל לבן מוחמץ (תאווה לחך), אחריו סוג של סלט תפוחי אדמה (מעולה), האמת? משאר הסלטים לא ממש טעמנו אבל הם היו נראים פצצה!!

מיד לאחר מכן הגיעו החומוס והעלי גפן הממולאים ואז בלוג האוכל הבין שאכלנו אותה 🙂 שוב פעם הזמנו קצת יותר מדי….

העלי גפן היו מצויינים וטעימים, החומוס לעומת זאת היה אלוהי!!! ככה צריך להגיש חומוס במדינה הזאת. כמו משחת שיניים אבל לא נופלת מהמזלג. מדהים.

ואז הגיע הדושפרה… למי ששח מדובר בסופו של דבר בכיסוני בשר, אבל איזה כיסוני בשר…. השילוב של הבשר יחד עם הנוזל הפך את זה למאכל האלים… מדהים.

מיד אחריו הגיעה הקוטבה, שזה בעצם בצק מקופל לחצי עם בשר בפנים, אין לי מילים לתאר את האושר הקטן שבעצם האכילה של זה. פשוט מכל ביס התלהבנו יותר ויותר.

ואז…. שטעמנו מכל דבר הגיע הפלטה של הלולה קבב עגל, יחד עם לולה תפוחי אדמה והפרגיות… (כמו שאמרתי, הזמנו קצת יותר מדי…)

בואו נגיד ככה, בלוג האוכל לא טעה בשום דבר שהוא הזמין. הלולה קבב היה רח ונימוח בפה, לא היינו צריכים להשתמש בסכין אפילו בשביל לחתוך אותו.

הלולה תפוחי אדמה זה בעצם סוג של פירה, שעושים אותו על שיפוד אבל בשביל שהוא יידבק לשיפוד מורחים עליו לייה (שומן כבש) אתם מבינים לאיפה זה הולך בקטע של הטעמים בפה, כן? 🙂

והפרגיות, אוי הפרגיות…. ארבעה נתחים עצבניים של פרגית רכה, בדיוק כמו שצריך לעשות פרגיות. ולמה הנתחים כל כך גדולים? כי ככה זה, אתם כבר באים למסעדה, למה שלא תהנו??

לסוף הארוחה ביקשנו תה וגם קיבלנו, על קינוח אי אפשר היה אפילו לחשוב. ושלא תבינו אותי לא נכון, לקחנו הביתה הרבה דברים שפשוט כבר לא היה לנו מקום לאכול אותם שם. קיבלנו ארוחה שלמה גם למחר 🙂

לסיכום: המקום נפתח לפני חודש וחצי ונראה שעשו שם את כל ההכנות מבחינתם בשביל לעשות כמה שיותר טוב למי שיבוא לאכול.

מחיר: אל תצחקו יותר מדי בקול רם… אבל בסופו של דבר המחיר היה 225 ש"ח בלבד… אין דברים כאלה.

ציון: 10 עגול!!! בלוג האוכל מעולם לא נהנה ככה באף מסעדה בשום מקום בעולם. כל מה שנגענו בו היה טעים ואפילו יותר מזה. רוצו!!!!!

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות בחיפה והאזור להב אוכל ומבקר במסעדת חאלד עדווי בטבעון. עד לא לפני הרבה זמן, שכנה במקום המסעדה הזאת אחת ממסעדות הרשת של סמיראמיס, אבל לאחרונה השתנו כמה דברים במקום ובמקום המסעדה של סמיראמיס, נפתחה במקום מסעדה נוספת ברשת של חאלד עדווי שלו גם מסעדה וותיקה בתחנת הדלק דורי בחיפה.

אמא כבר ביקרה במקום והציעה שגם בלוג האוכל להב אוכל יגיע למקום לבצע בדיקה חוזרת 🙂

הזמנו מקום לשישי בערב ובלוג האוכל הגיע רעב ומוכן לבצע את עבודת הקודש 🙂

למנות הראשונות הזמנו כמובן את מבחר הסלטים של המסעדה כפתיחה….

לשולחן הגיעו במהרה כל סוגי הסלטים המוכרים לנו מכל שאר המסעדות המזרחיות ובתוכם גם החומוס שלצערי טבע, בלי תרתי משמע בתוך ים של שמן זית, שיהיה… מעבר לזה, כל שאר הסלטים היו סבירים. מה שכן, הפיתות השרופות עם השום היו מצויינות.

למנות עיקריות הזמנו את הפלטת פירות ים הזוגית וכן את העוף עדווי.

משום מה, בלוג האוכל היה צריך לספר למלצר שקיימת אצלהם בכלל מנה כזאת של פלטת פירות ים…. מזלי ששאלתי אם זה מגיע פנה (מצופה) או שאפשר לבחור נקי. הוסבר לי שאפשר לבחור בין לבין ולכן בחרתי במנה הנקייה. צר לי להגיד שכאשר הגיעה המנה לשולחן מעט התאכזבתי בהתחלה וזאת משום שהמנה הייתה נראית לי קטנה מדי בשביל המחיר שהם דורשים עבורה. אך אל דאגה 🙂 שלושה אנשים לא הצליחו לסיים אותה ועל כן שאפו. מנה מלאה בשרימפסים ובקלמרים וכן במספר מועט של מולים גדולים. אחלה מנה.

העוף עדווי שהגיע לשולחן היה בעצם עוף מפורק שאני לא יודע למה, אבל כל המנה הזאת לא מצאה חן בעיניי ומה שהכי מרגיז אותי זה שאני לא יודע להגיד לכם למה… מה שכן אני יודע, זה שבאבו שאדי בשפרעם המנה הזאת של עוף מפורק היא אחת המנות המדהימות שאכלתי, בחאלד עדווי – לא ממש….

לקינוח החלטתנו שלא בא לנו כלום וזאת משום שבלוג האוכל ראה שממול למסעדה יש קונדיטוריה מזרחית, ולה בטוח יש דברים יותר טובים להציע לנו מאשר למסעדה (מה שבסופו של דבר היה נכון ביותר). החלטנו להזמין תה עם נענע ויחד איתו קיבלנו מספר בקלאות קטנות ולאחר מכן גם הביאו לנו על חשבון הבית סחלב (לא הטעם שלי בכל מקרה…

לסיכום: סה"כ היה נחמד אבל יש מסעדות יותר טובות באזור, חבל.

מחיר: כל העיל ובנוסף שלושה משקאות קלים (בכל את היינו שלושה אנשים), סה"כ 355 ש"ח, בסדר…

ציון: 6, אין צורך לעצור לבדוק אותה

לעוד מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

השבוע לבלוג האוכל וביקורת המסעדות המוביל בחיפה והאזור היה יומהולדת 🙂

ולכן החלטנו ללכת למקום חדש שאמא שמעה עליו, מסעדת "קווקזי" שנמצאת בעין המפרץ. התקשרתי למקום מספר ימים קודם לכן ושאלתי האם צריך להזמין מקום? נאמר לי שבזמן שרציתי אין צורך להזמין מקום ופשוט להגיע. ככה בדיוק עשינו, הגענו למקום ביום חמישי בשעה 17:00, אולי קצת אחרי כי היו מן הסתם פקקים בדרך.

התיישבנו וקיבלנו את התפריט, שמצד אחד נראה קצת אנמי אבל אחרי ששאלנו את המלצרית מה כדאי להזמין, זרמנו.

למנות ראשונות הזמנו את סלטי הבית יחד עם מנת חומוס בתוספת. לשולחן הגיעו 9 סוגי שלטים שונים שהשווים מביניהם היו הסלט כרוב סגול שקצוץ דק-דק יחד עם מיונז, סוג של מטבוחה קווזית עם חריפות נעימה וסלט שומר חי. ראוי לציין לטובה שכל הסלטים נראים ומרגישים חי חי, כאילו שהלכו והכינו אותם ברגע שהזמנו את המנה. החומוס היה גם כן חביב, אני לא יודע להעריך לכם אם מדובר בעשוי או קנוי, אבל יחד עם הלחם הקווקזי הוא היה מצויין.

לאחר מכן הזמנו שתי מנות ראשונות מקומיות, את הכיסוני בשר דושפרה (מגיע ב-10 יחידות) וכן את הקוטבה המגיע בשתי יחידות.

הדושפרה הן כמו שכבר כתבתי, עשרה כיסוני בשר טעימים ופריכים המגיעים מאודים יחד עם פלפל שחור מלמעלה, ליקקנו את האצבעות 🙂

הקוטבה הוא משהו בסגנון של מלאווח מקופל לחצי כאשר הוא ממולא בבשר טעים, חביב בהחלט.

למנות העיקריות הזמנו לולה קבב, פרגיות ולולה תפוחי אדמה, וכמה שהופתענו לטובה!!

הלולה קבב הגיע כארבע יחידות קבבים שמנמנים ועסיסיים, סוג של קבב דמשקאי איכותי ביותר. הלולה תפוחי אדמה הוא בערך אותו דבר, תפוח אדמה שנעשה על שיפוד ולכן הוא מעט קריספי מבחוץ ורך מבפנים, מנה מעניינת מאוד. מבחינתי הטופ של הטופ היה דווקא הפרגיות, ארבעה נתחים העשויים גם כן קריספי מבחוץ ורך ועסיסי בפנים, ליקקנו את האצבעות אבל לא נשאר יותר מקום לכלום.

לקינוח קיבלנו מספר עוגות ערביות אשר היו נראות מעולה, אבל למי היה עוד מקום?!?!

לסיכום: שווה להגיע בכל הבחינות, אוכל מעניין שלא מוצאים בכל מקום.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות קלים ושני תה עם נענע, סה"כ 205 ש"ח בלבד. כלום כסף לכמות האוכל שקיבלנו.

ציון: 8+, אל תפספסו את המסעדה הזאת, שווה להגיע במיוחד.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות להב אוכל שמע כי מזמן כבר נפתח סניף חדש לרשת המסעדות מינה טומיי בקריון וכבר הרבה זמן שבלוג האוכל רצה לבקר במסעדה אבל לצערי שמעתי שלמקום היו בהתחלה הרבה מחלות ילדות ולכן המתנו עם ההגעה למסעדה.

הזמנו מקום לשישי בערב והגענו למקום. קיבלו אותנו בכניסה והושבנו במקום שלנו, לצערי הזמנו מקום לשני אנשים והשולחן שקיבלנו לא בדיוק הספיק לנו בהמשך (אנחנו כבר יודעים איך יראה השולחן שלנו אחרי כל מה שנזמין….)

למנות הראשונות הזמנו האקאו עוף וגאלי באפ, מדובר על שתי מנות כופתאות, כאשר ההאקאו עוף מגיע עם בצק אורז במילוי עוף (אבל מרגיש יותר כמו מחית עוף) והגאלי באפ מגיע ככיסונים קריספיים עם בקר בפנים. שתי המנות היו נחמדות מאוד כאשר ההמלצה שלי היא על הגאלי באפ 🙂

למנות עיקריות הזמנו את הסי פוד נודלס, גוגי ססאם ואת הגה גה קארי (יותר מדי מנות עם ג', אני יודע)

הסי פוד נודלס היא אחת ממנות הדגל של המסעדה בתפריט החדש. בתפריט הישן היה מדובר על הסי פוד מרקט שהיה מגע עם הרבה אורז, אבל במנה הזאת מה שבעצם שינו זה את הנודלס שהחליף את האורז. מנה מכובדת מאוד המגיעה עם מולים, קלמרי (מעט מדי לטעמי) ושרימפ. כל זאת על מצע של אטריות אורז וקארי אדום, עדיין מדובר על מנת הדגל של המסעדה.

בהמשך קיבלנו גם את הגוגו ססאם שזה אנטריקוט צרוב המגיע חתוך לפרוסות יחד עם קימצ'י (כרוב קוריאני) וכן אורז ועלי חסה. מה שהומלץ לנו ע"י המלצר זה לשים את הכל בתוך עלי החסה ולקפל את זה כמו לאפה אסייתית – אחלה מנה, בייחוד ששמים את הכל ביחד 🙂

אחריה קיבלנו גם את הגה גה קארי, היינו צריכים לסיים מהר את המנה הקודמת כי מקום על השולחן לא נשאר 🙁

הגה גה קארי זה ברווז צלוי ששוחה ברוטב קארי ולמון גראס וגם כאן המליצו לנו לעשות מהמנה לאפה ויטנאמית. טעמים בהחלט מעניינים את החך, אבל אני מניח שצריך לאהוב את כל השילוב הזה, חביב.

מכיוון שישבנו באזור המטבח ראינו כל הזמן את הקינוחים המגניבים שיוצאים מהמטבח ולאחר שעיינו בתפריט הקינוחים הזמנו את המינה מגנום ואת הנשיקה האסייתית.

הנשיקה האסייתית זה בעצם קציפת מסקרפונה עם מרנג אגוזי לוז וסלט פירות העונה, מנה גדולה ובהחלט מכובדת וגם טעימה מאוד למי שאוהב את השילוב הזה.

המינה מגנום הוא מוס שוקולד חלב ונוגט מצופה בשברי אגוזים, טוויל שוקולד וקרם שוקולד לבן – אני באמת צריך לספר לכם איך זה היה? 🙂

יחד עם הקינוחים ביקשנו גם תה וקיבלנו קנקן פרח היסמין (תלחצו על הלינק ותפתחו בחלון חדש) בטעם אפרסק, תה עם קאץ' בהחלט, המלצרית הגיעה וזרקה פנימה את הפרח שנפתח לאט לאט בתוך הקנקן, מגניב לאללה.

לסיכום: סניף שני של המסעדה באזורנו, לא פיספסו בשום דבר 🙂

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות קלים, סה"כ 440 ש"ח, לא זול אבל איכותי למה שהזמנו.

ציון: 9, בלוג האוכל קיבל בדיוק את מה שהוא היה צריך 🙂

בלוג האוכל וביקורת המסעדות המוביל בחיפה והאזור, להב אוכל שמע לצערו כי מסעדת וואלה המדהימה שהייתה במרכז הכרמל נסגרה ושינתה את הסגנון שלה מצרפתי כבד למסעדת דגים והיא נקראית מסעדת אישפיש. אין דבר שבלוג האוכל להב אוכל אוהב יותר ממסעדות דגים 🙂

מיד הזמנו מקום לאמצע השבוע לשעות הערב וכשהגענו למקום היינו לבד, אומנם היה עדיין מוקדם יחסית אבל המקום המתמלא בהמשך.

למנות הראשונות הזמנו פלטת סלטים שמתמלאת כל הזמן. בין מגוון הסלטים היו: עדשים שחורים, שזה מסוג המנות שצריך לאהוב אותם (ובלוג האוכל מאוד אוהב אותם) :), לחמניות הום מייד שהיו בהחלט חמודות בהתחשב בזה שבין שאר הסלטים היו גם לבנה וחומוס המיוצרים גם כן במקום והיו טעימים מאוד. מה עוד? סלט חצילים כלשהו (אמא אהבה), כנפיים של עוף, שאין לי מושג איך הם הצליחו לעשות אותם ככה שהן היו מטוגנות ויבשות כביכול מבחוץ אבל רכות ופריכות מבפנים. סלט תפוחי אדמה ובטטה (מעולה) וכן סלט כלשהו עם סלק וסלט קינואה, לא רואים את הקינואה ביותר מדי מקומות וחבל.

נ.ב שמתם לב פעם איזה ריח יש לקינואה?

ריח של כלב רטוב 🙂    ושלא תבינו אותי לא נכון, אני מת על קינואה.

כשהתחשק לנו עוד מהסלטים שנגמרו, פשוט ביקשנו מהמלצרית עוד וקיבלנו, בלי עין עקומה, אהבנו!!

למנה עיקרית הזמנו ריזוטו פירות ים ופלטת פירות ים, ומה אני אגיד לכם…..

מי שאוהב את הפירות ים שלו בלי פנה (הבצק שמיועד בשביל שתשבעו) צריך להגיע למסעדה הזאת. זה המקום היחיד שבו הפירות ים מגיעים פרש, כמו שצריך להגיע בכל מסעדה שמכבדת את עצמה.

הריזוטו עצמו מגיע בקערה יחסית גדולה, עם המון שרימפסים (המון), ועם המון קלמרי, ולא מהקטנים, מהגדולים 🙂 כמו כן המנה מגיעה עם כמות מכובדת מאוד של פרמזן בצד ככה שלא צריכים בכלל לבקש תוספת.

לגבי הפלטת פירות ים, זה כבר סיפור אחר, סיפור נדיר. עוד לא נתקלתי במנה כזאת מכובדת במחיר כל כך מצחיק. כפי שאתם יכולים לשים לב בתמונה, מדובר במנה ענקית!!! הכוללת בתוכה המוני שרימפסים, קלמרי וכן צדפות (לא המולים שבדרך כלל נותנים במנות מסוג זה). מדובר במנה שצריך לאכול אותה לפחות שני אנשים והם גם יכולים לשבוע ממנה. תכלס? – שאפו וכל הכבוד.

לא ראינו משהו מיוחד במינו בגזרת הקינוחים והעדפנו לרדת לקפה הבנק בשביל התה והקינוח (שני בלינצ'סים ענקיים).

לסיכום: מסעדת הדגים הטובה ביותר באזורנו.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות קלים, 312 ש"ח, ואפשר בהחלט להוסיף "בלבד"

ציון: 9, לא לפספס!!!

לעוד מסעדות דגים – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות– מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – אודות – לדף הבית