בלוג אוכל להב אוכל שמע כבר לפני תקופה על פתיחת הסניף הקרייתי של ג'ירף במתחם ביג בקריית אתא.

נכון שתכננתי להגיע לשם כבר שבוע שעבר אבל בסופו של דבר החלטנו שאנחנו הולכים למסעדה אחרת שנפתחה ורק עכשיו הזדמן לנו להגיע לג'ירף.

את דעתו של בלוג אוכל על הסניף החיפאי של רשת הג'ירף אני ברשותכם אשמור לעצמי, וממש ועדיף מאוד שכך… 🙂 אבל דעתי על הסניף החדש שלהם במתחם הוא כזה:

הזמנו מקום לשעה 20:30 ואפשר להגיד שלקח לי קצת זמן למצוא מקום חנייה וגם אז זה היה קצת רחוק.

המתחם עצמו נמצא על מחלף קרית אתא צפון בכביש 22 והגישה אליו נוחה. המתחם כל הזמן משתנה, פעם היה פה גם אולמי ד'אור אבל הם כבר נסגרו ובמקומם נפתח מתחם טרמפולינות שהבנתי שהילדים מאוד אוהבים.

כמו כן יש במתחם את הבורגר סאלון ומסעדה נוספת שהולכת להיפתח (סגנון איטלקי) וגם הג'אפניקה נמצאת באזור.

ג'ירף יושבים ליד אולמי W ובמקום קפה-קפה שנסגר במתחם וקצת חבל 🙁

המנות הן אותן המנות בכל הרשת וטוב שכך, למנות הראשונות הזמנו גיוזות, ארבע במספר (שזה לאשכנזים, בעצם קפלעך מטוגנים).

צר לי רק. וזה לא רק במסעדה הנוכחית שגובים על ארבע גיוזות מחר שערורייתי מבחינתי. שלא תבינו אותי לא נכון, הגיוזות אלוהיות אבל 39 ש"ח זה קצת מוגזם.

כמו כן לקחנו למנה ראשונה את ארובות השרימפס, שמגיע בצורה של סיגר מרוקאי יחד עם עלי חסה – וכמו שנאמר לנו, נהוג ורצוי לשים את הארובות שרימפס בתוך החסה וככה לאכול את זה – אכן טעים מאוד, רק מה? הרוטב שמגיע עם המנה היה משהו בסגנון של לימון/הדרי וזה היה לנו קצת יותר מדי ולכן השתמשנו ברוטב סויה שהגיע עם הגיוזות.

למנות העיקריות לקחנו את שתי מנות הדגל של המקום מבחינתנו, קודם את הבייף רייס נודלס – שזה בעצם אטריות אורז רחבות (מאוד) אשר בזמן תהליך הבישול מתגלגלות סביב עצמן (מאוד טעים). המנה מגיעה יחד עם פרוסות של סינטה בקר ברוקולי ובצלצלי שאלוט, מאוד טעים. וכן כמנה עיקרית נוספת לקחנו את המנה האפגנית. מדובר על אורז מאודה, המגיע יחד עם פרגיות עוף, בייקון (מאוד מוסיף למנה), שום, כרישה ובוטנים יחד עם רוטב סויה וקרמל – מה אני אגיד לכם? מעדן מטורף לחך 🙂

האמת היא שמראש לא תכננו לקחת קינוח כי כבר חשבנו על הגלידה לג'נדה שפתחו גם כן במתחם ולכן ויתרנו על הקינוחים, אף על פי ששמעתי שהפבלובה שווה את זה.

לסיכום: רשת הג'ירף פתחה סניף בקריות ואתם לא יכולים לוותר על הגעה למקום.

מחיר: כל העיל ובנוסף שתי משקאות קרים ושני תה, סה"כ 236 ש"ח, שאפו.

ציון: 9, ג'ירף נותנת תחרות לכל שאר האסייתיות באזור, אל תפספסו 🙂

סגנון: יומיומי 🙂

לעוד מסעדות אסייתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל להב אוכל כבר שמע מהרבה אנשים שהיו במסעדה החדשה הזאת  – מורל טאפס עולמי ויין ברח' הנמל בחיפה (איפה שהיה לזמן קצר מסעדת הבורגרים) והחלטנו שהגיע הזמן שגם אנחנו נגיע ונראה מה המקום מציע (אעפ"י שאחרי שראיתי את התפריט באתר שלהם, טוב שבאנו רעבים).

הזמנו מקום ליום חמישי בשעה 19:30 וכשהגענו המקום היה יחסית ריק (טוב לנו), אומנם המקומות שהזמנו היו בפנים אבל היה אחלה בריזה בחוץ אז החלטנו לשבת בחוץ.

טיפ: שימו לב על איזה כסא אתם יושבים, אנחנו לצערי ישבנו על כיסאות עץ וחוליות L1-L5 עדיין זוכרות לי את זה, חבל רק כשקמנו, ראינו שמאחורינו היו כסאות יותר נוחים.

קיבלנו את התפריט וחשכו עיני…. רציתי את כל מה שהיה בו, כולל מה שהיה בתפריט של הספיישלים 🙂

לבסוף לקחנו החלטה לא קלה והלכנו על חמש מנות… אמרנו למלצר לא לחכות ולהוציא לנו את מה שיהיה מוכן.

ראשון הגיע הכבד אווז על בריוש, שזזה בעצם מאפה צרפתי אוורירי, תשמעו, אני כבר אכלתי בהרבה (מאוד) מסעדות בחיים שלי, אבל מנה כזאת של כבד אווז עוד לא אכלתי. בכל המקומות מגישים לך את הכבד האווז המצומק הזה שעוד יותר התקמצנו ונתנו לך אותו על חתיכת טוסטון מסכן – אבל במסעדת מורל? לקחו נתח של כבד אווז ופשוט פרסו רצועה עבה של כבד וחתכו אותו לשניים – מורל, כל הכבוד!!!

מיד אחריו הגיע נקניקיית הצ'וריסוס על מצע של פירה שעועית, מנה סה"כ נחמדה אבל הפירה היה לי יותר טעים מהצ'וריסוס שהיה לי מעיין מרגז כזה, לא נורא.

מנה הבאה הגיעה והיא הצ'ימיצ'נגה כמו שהיא נקראת במורל, לפי התפריט הייתי בטוח שלפחות נקבל בוריטו XL של טאקו-בל, בפועל קיבלנו בוריטו במחבת עם שמן עמוק עם מטבלים של גבינה ומטבל של גואקמולה. טיפ קטן, תכניסו את המטבלים לתוך הבוריטו ותקבלו מנה מטורפת.

יחד עם הצ'ימיצ'נגה הגיעה הקסדייה צ'אדר….. תעצמו עיניים, תחשבו על פיתה דרוזית ששמים בטוסטר ובפנים יש גבינת צ'אדר, אכן מעדן לפה והריח שיגע את האף.

לקינוח 🙂 הגיעה הקסורל פירות ים, מדובר על מנה לא קטנה בכלל, הכוללת בתוכה את כל מה שהגיע מהים: מולים, שרימפסים, קלמרי, ואפילו סרטן. ה שהסרטן היה קטן זה אין מה לעשות, אולי חוץ מלנסוע לווגאס לאכול רגלי סרטנים אבל זה בפעם אחרת… המנה טעימה מאוד, ובהחלט מספיקה.

ועכשיו באמת לקינוח… הזמנו שניים: טראפל וצ'ורוס. הבעיה היחידה היא שכאשר הגיעו הקינוחים כבר היה חושך בחוץ ובמסעדה אין תאורה בכלל למי שיושב בחוץ, אז טוב שהייתי צריך לצלם את התמונה אחרת לא היינו יודעים בעצמנו איך היא נראית 🙂

הצ'ורוס הגיעו פריכים כמו שהם צריכים להגיע יחד עם מטבל ריבת חלב והטראפל העצום הזה הגיע שוחה באיזשהו רוטב שוקולד שהקל קצת על הירידה שלו בגרון.

לסיכום: הזמנו חמש מנות והן הספיקו לשני קרניבורים שאוהבים לאכול טוב, מה גם שקיבלנו שתי כוסות יין מבעבע וזה היה בהחלט נחמד.

מחיר: כל העיל ובנוסף שתי שתייה קלה, הפוך ותה, סה"כ 311 ש"ח, ממש בלי כסף.

ציון: 9+, מ-ע-ו-ל-ה-!-!-!      ברור שנחזור.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל להב אוכל שמע כי צחי טרנו, לשעבר ראש אגף הדוברות בעיריית חיפה ולשעבר ראש העיר הבלתי מעורער של העיר התחתית בחיפה פתח ביסטרו בר חדש בשם שירי אהבה במרכז הכרמל ברח הנשיא 98 (ממש על הפינה של הנשיא-ברנדיס, שמע ולא יכל שלא ללכת לראות מה קורה שם ומה טעים שם 🙂

גילוי נאות מס' 1 – אני מכיר את צחי מהתקופה שעבדתי ברשות הצעירים שמסונפת לאגף החינוך בעיר ומביקוריו הרבים בפאב העוגן הישן והטוב בשער פלמר בעיר התחתית.

גילוי נאות מס' 2 – בהתחלה היינו אמורים ללכת למסעדה אחרת שנפתחה באזור הקריות, אבל הייתי מוכרח לבטל וזאת על מנת שנוכל לראות על מה כל המהומה, וכן, התמונות שאנשים פרסמו מהמקום, מאוד אבל מאוד גירו אותנו…

אז ככה, הזמנו מקום ליום שני בשעה 19:30, למזלי מצאתי מקום חנייה בדיוק על הפינה כך שלא הייתי צריך לעשות גם ספורט לפני האוכל 🙂

מדובר בביסטרו בר סטייל צרפתי, ממש על הכביש עם מספר מקומות מועט בפנים ומקומות על הבר ומספר שולחנות בחוץ, הגענו והושבנו בכבוד בשולחן בחוץ, קיבלנו את התפריט הענק (שכולל ברובו מאלכוהול איכותי שלא ניתן למצוא בכל מקום), המלצר הנחמד הראה לנו כי ישנם המון סוגי קוקטיילים במקום אשר יש בהם אלכוהול מאוד איכותי ונדיר במחוזותינו. וכן (ידוע לי שהמקום עדיין בהרצה) דף אחד עם תפריט האוכל של המקום. כמו כן הוא הסביר לנו מראש כי זה לא במקום שבו "דופקים סטייק של 500 גרם", אלא זהו המקום לשבת וליהנות (למדנו את זה בהמשך).

התפריט בנוי ממספר קטגוריות: סלטים, מנות ראשונות, סנדוויצ'ים למיניהם ולאחר מכן קינוחים ושתייה חמה.

ועכשיו לאוכל….

למנות הראשונות הזמנו דג מטיאס הולנדי שמגיע מאוד יפה בתוך צנצנת קטנה (עם הרבה דג) ומעליו בצל כבוש, יחד עם חרדל מעניין את החך ומלפפונים חמוצים קטנים – ממש כמו בהולנד. הטעם? הטעם הוא כמו הדג מלוח שסבא שלי ז"ל היה קונה לפני שלושים שנה, אכן זיכרונות טעימים.

מה עוד? קרואסון (של קונדיטורית גל – לייק) ברי ובייקון בפנים, צריך להוסיף על זה? 🙂

בנוסף לקחנו גם גבינת קממבר אפויה בתנור, גילוי נאות, אני לא חובב בדרך כלל של גבינת הקממבר, אני חושב שזה חזק מדי בשבילי, אבל כנראה שהשילוב של הקממבר יחד עם התנור עושה את העבודה, מה שכן, הייתי מוסיף את החתיכת לחם מהציזיקי למנה הזאת, כי הכי כיף לקחת חתיכה של גבינה מותחת ולמרוח על פחמימה 🙂

וכן לקחנו ציזיקי, שמגיע עם הרבה גבינה נוזלית עם שתי קוביות קרח ומלפפונים חתוכים לרצועות דקות יחד עם בליל של תבלינים ושמן זית, האמת? אי אפשר להגיד שלא אהבנו את המנה אבל אחרי שאכלתי ציזיקי ביוון, קצת קשה להשוות, שם משתמשים ככל הנראה ביוגורט שהוא הרבה הרבה יותר סמיך, תחשבו על גבינה לבנה שלנו עם מלפפונים וכל השאר, יותר הגיוני בעיניי.

לאחר שאכלנו את כל זה עדיין עדיין הרגשנו קצת רעבים, אז הזמנו לנו גם ג'בטה עם האם (לא כשר) ואמנטל (בכלל לא כשר), אבל מאוד מאוד טעים והשביע אותנו בסופו של דבר.

לקינוח לא לקחנו כלום משום שהמבחר לא היה כל כך לטעמנו אבל שוב, זה לטעמנו בלבד, אני מניח שישנם אנשים שיעופו על מלבי או אפוגאטו או משהו עם חבושים 😉 מה גם שאמא רצתה הפוך ואני רציתי תה, רק שהמכונה החדשה עדיין לא מוציאה מים חמים אלא רק אספרסו, לא התבאסנו-הבנו וביקשנו חשבון.

לסיכום: מקום חדש ומגניב בחיפה, אבל לא בשביל להתמלא מחומוס/צ'יפס/סלט אלא בשביל האווירה והמאכלים המצוינים.

מחיר: כל העיל בנוסף שתי קולות, 249 ש"ח, ואני יכול להוסיף – בלבד, לא יקר בכלל

ציון: 9, מקום מגניב ביותר לדייטים 🙂

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

הפעם בלוג האוכל חשב וחשב אז אחרי שהמלצתי על הבשר שלהם לקראת יום העצמאות, החלטנו לבקר שוב במסעדה עצמה, הנמצאת בשד' המגינים בעיר, ממש מול החלק האחורי של מעיין הבירה.

כרגיל הזמנו מקום למסעדת אנגוס לשעה 20:00, אני איחרתי קצת, אמא אחרה קצת, כל אחד הגיע למקום אחר אבל בסופו של דבר הגענו למסעדה, וטוב שהגענו למסעדה!!

למנה ראשונה בלוג האוכל לקח קבבוני אנגוס צלויים על הפלנצ'ה עם עגבנייה ובצל מדורה, מוגשים עם טחינה וחריף, אכן מנה מכובדת וגדולה למדי בשביל להיות מנה ראשונה אבל היא באמת כזאת. מדובר על קציצות מבשר אנגוס משובח ואיכותי, ואני גם אוסיף, טעים 🙂

למנה העיקרית צדה את עיני מנת הדגל של המסעדה, מנת המיקס אנגוס, הכוללת בתוכה את הנתחים הטובים ביותר שיש: סינטה, אנטריקוט, פילה וצלעות כבש, ואצלנו גם הוסיפו מנה של טיבון צלע, ונראה לי שגם זה היה של הכבש. ומה אני אגיד לכם… ליקקנו את האצבעות אחרי המנה הזאת ששוקלת לבד 1.1 קילו של בשר טעים, איכותי ומדמם בדיוק ברמה שביקשנו שהוא ידמם 🙂

מימין ניתן לראות את הסינטה, לידו את האנטריקוט, צלעות כבש, טיבון צלע והפילה. המנה הזאת היא בהחלט אחת ממנות המיקס הטעימות ביותר שאכלנו מזה זמן רב, ממש מרגישים את האיכות בחיך.

למנה אחרונה הזמנו כנאפה, שהיה נחמד אבל לא וואו, אנחנו חושבים שזה בגלל שלא השתמשו בגבינת עיזים במתכון, אבל היה בהחלט סביר ביותר.

לסיכום: יש בשר טעים ואיכותי בחיפה, לא צריך לנסוע רחוק

מחיר: כל העיל ובנוסף שתי שתייה קלה ושתי תה עם נענע, 540 ש"ח, טיפה יקר אבל שווה את מה שאכלנו

ציון: 9+, יש איפה לאכול בשר איכותי בחיפה

לעוד מסעדות בשר – מסעדות מזרחיות – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

הפעם בלוג האוכל "להב אוכל" קיבל המלצה מחבר היה במקום (מסעדת גרינגוס) לפני שבוע וסיפר לי שמדובר במשהו היסטרי ושאני חייב לנסות אותו, אתמול מצאנו זמן להגיע (חוה"מ בעייתי למצוא חנייה אבל כבר נסענו).

חברה מצאה לי קופון למקום וזה היה מצויין כי זה חסך לנו הרבה מאוד כסף.

למנה הראשונה הזמנו כנפי עוף באפלו ברוטב דבש-חרדל שהיה מצויין ואני כבר מהבית רציתי להתחרע על הנאצ'וס עם הצ'דר עליו שהיה טעים ברמות אחרות 🙂

למנה העיקרית הזמנו את הפארייה, אז ככה, מדובר במנה שמגיעה כבר עם לחם הבית, וסלט ירוק, 300 גר' אנטריקוט משובח, שאומנם לא הגיע ברמת עשייה M כמו שביקשנו אבל היה רך כמו שנתח מסוגו אמור להיות, 300 גר' אנטרנייה – נתח קצבים משובח שאומנם הגיע ברמת עשייה M, אבל כמו כל נתח קצבים, הוא מעט קשה וצריך לאהוב אותו כמו שהוא, וכן שלושה נתחים של פרגית מקסיקנית (אומנם לא בדקתי אם היא מדברת ספרדית…) שהייתה בהחלט מנה מכובדת לשני אנשים מאוד רעבים. יחד עם המנה הזאת מגיעה מנה ענקית (מדי) של פוטטו אמיתי שמכינים במקום (לא אכלנו ממנו יותר מדי, אבל לקחתי הביתה).

לקינוח (למי היה בכלל מקום לקינוח….) קיבלנו צ'ורוס בתוך שקית נייר, כאילו לטייק אווי, יחד עם רוטב שוקולד, רוטב ריבת חלב וריבה. טעים מאוד.

לסיכום: נסיעה של חצי שעה מחיפה ואתם במקסיקו 🙂

מחיר: הקופון עלה 239 ש"ח, הנאצ'וס שלא נמצא בקופון עלה 29 ש"ח ושתי קולות בסך של 10 ש"ח ביחד. שווה כל שקל

ציון: 9, יצאנו שבעים ומרוצים 🙂

לעוד מסעדות בשר – מסעדות מזרחיות – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל החליט (בעקבות העבודה) לשנות קצת את ימי הביקורת ולהכניס גם קצת מקומות כשרים לביקורת, מסעדת עתיקה נמצאת בצומת הצריף, איפה שהיה בזמנו טאיוואן הקריות ומסעדת שוקה. מדובר במסעדה יחסית חדשה וכשרה, ככה שהיינו צריכים להגיע אליה לא בסוף שבוע.

הגענו למסעדה בשעה 16:30 ורק אנחנו היינו שם, קיווינו שזה לטובה ולא לרעה, וכמה שצדקנו…

בתפריט של המסעדה שמופיע ברשת רשום שיש שם עסקיות אבל גם אוכל אסייתי, המלצר הגיע והציע לנו ללכת על העסקיות וזאת מכיוון שמדובר בעסקה טובה, לכן גם הקשבנו לו.

יש עסקיות של 49 ש"ח ושל 89 ש"ח, בעסקיות מגיעים גם מספר סלטים ומים ולימונדה חופשי (ממש שנות ה-80 המופלאות).

מעבר למה שמגיע לנו בעסקיות, החלטנו לקחת גם למנה ראשונה פטריות פורטבלו עם פירורי לחם וסיגרים אשר נעשים במקום (לא טעינו בהזמנה…) 🙂

מיד הגיע המלצר עם מספר סלטים, אבל בינינו, לא בשבילם הגענו אלא בשביל השאר.

מיד לאחריהן הגיעו שני ראשי פורטבלו ענקיים(!!) ובשרניים עם רוטב ברביקיו אמריקאי לשולחן (לא לפספס) ושני סיגרים ענקיים אשר מגיעים בסוג של כוס וויסקי כאשר בתחתיתה ערבוב מעניין של טחינה, רוטב ברביקיו ועמבה (שילוב מעניין ומענג חיך).

למנות העיקריות, אמא הזמינה עוף מעושן, אשר במקור מגיע עם רוטב ברביקיו אבל אמא החליטה לוותר על הרוטב, ואכן מגיע נתח משובח וגדול של עוף מעושן, לא כל כך הבנתי מה מעושן בו, אבל הוא בהחלט היה מאוד מאוד טעים.

אני לעומת זאת הלכתי על האנטריקוט 300 גר' (יש לי הרגשה שהיה שם הרבה יותר מזה) אשר הגיע בדיוק (!) במידה הרצויה (M) ואכן בביס הראשון הנהנתי בהנאה צרופה עם דמעות אושר בעיניים.

למנה אחרונה רצינו להזמין, כפי שמופיע בתפריט ברשת את הכוס פינוק, אשר מגיעה עם קרם לוטוס אבל את זה לא היה להם, מה שכן היה להם זה קוקילידה עם קצפת אורז (אמא נהנתה, אני פחות) ואני לקחתי את האוראו, זה מגיע בכוס עם הרבה שברי עוגיות וגם כן קצפת אורז אשר פה היא הייתה הרבה יותר טעימה ולכן הקינוח שלי נגמר 🙂

לסיכום: אומנם סגור בסופ"ש, אבל אם אתם באזור, תיכנסו, הם שווים את זה

מחיר: 217 ש"ח כמדומני, סביר לכל הדעות

ציון: 8+, מקום חדש ושווה טעימה 🙂

לעוד מסעדות בשר – מסעדות מזרחיות – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

לבלוג האוכל, עקב עבודה חדשה וכו', ככה"נ נאלץ להפסיק לאכול בימי שישי, אבל מצד שני – עכשיו יש לנו יותר מבחר של מסעדות וזאת משום שישנן הרבה מסעדות כשרות באזור, אז עכשיו אפשר לטעום גם אותן 🙂

המסעדה שנבחרה הפעם היא מסעדת ג'ינוס אשר נמצאת בשדרת המסעדות החדשה שבקריון בקרית ביאליק, ומה אני אגיד לכם, לא טעינו במיקום…

למנה ראשונה הזמנו פטה כבד על טוסטונים, מנה שכמו בכל מקום אחר הגיע על טוסטונים, מה שכן היה חידוש היו הטוסטונים עצמם, מדובר על הרך של הלחם שנחתך לחתיכות מרובעות ולכן גם היה רך כאשר הוא החליק במורד הגרון 🙂

למנה עיקרית הזמנו את מנת הפרימיום – שכוללת בתוכה חזה מולארד (פרוס), 300 גר' אנטריקוט וכבד אווז על טוסטונים, כל זה מוגש עם תפוחי אדמה וירקות על האש.

תשמעו, בהתחלה רציתי לנסות את המסעדה הזאת בשביל לדעת מי השף הגאון שהחליט שהוא מקים מסעדת שף בתוך קניון…וכמה שאני טעיתי!!! נתח המולארד הגיע והיה טעים בטירוף (רצוי לציין כי מראש המולארד הוא נתח קשה במעט), האנטריקוט לעומתו, לא ירד ברמה והיה רך (לא לשכוח להזמין במידת עשייה M בלבד) ואני מניח שעל הכבד אווז אין מה להוסיף… מה שכן, התפוחי אדמה שהגיעו יחד עם המנה היו מאוד מאוד טעימים, ועדיין אין לי מושג איך הצליחו לגרום להם להיות עם הטעם שכאילו לפני רגע הוציאו אותם מהאש בל"ג בעומר….

בקיצור, חוויה בקניון.

מה שכן אכזב אותנו קצת היו הקינוחים, לא היה משהו שבשבילו אמרנו וואו, ולכן את הקינוח אכלנו במקום אחר בקניון.

לסיכום: הפתעה טובה וטעימה בקניון, כבוד!

מחיר 302 ש"ח, סביר בהחלט

ציון: 9, אסור לפספס את זה

לעוד מסעדות בשר – מסעדות מזרחיות – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

אז ככה….

לא מדובר בפעם הראשונה שאנחנו מגיעים לויוינו (גם לא השנייה..) אבל עכשיו, שחזרה המוזה אני כותב. ואני אתחיל בביקורת הרעה:

הזמנו מקומות כרגיל לשעה 20:00, וידענו כבר שהמקום יהיה מפוצץ באנשים ולא תהיה חניה קרובה, אבל, וזה האבל הגדול: קרתה תקלה בסרוויס הקודם שלא רצה לעזוב את המסעדה (ואני מבין אותו), מה שגם לכך שרק בשעה 20:35 הושבנו בשולחן שלנו, ככה שאת הארוחה התחלנו ממש רע אעפ"י שהמנהל פתח בקבוק יין חדש וחילק אותו לכל אלה שעדיין לא הושבו.

מס' רגעים אחרי שהתיישבנו הובא לשולחננו ארנצ'יני פטריות (סוג של כדור פטריות עם גבינה ומטוגן מבחוץ), הבנו שהולך להגיע לשולחן שלנו הרבה פיצויים באותו ערב אז לא השתגענו (לא בהתחלה לפחות) עם הזמנת המנות.

למנה ראשונה לקחנו את הספיישל של הפולנטה, ואת הפיצה עם קרם כמהין, הפולנטה הגיעה בדיוק כמו שפולנטה אמורה להגיע, בדיוק בטעם, בדיוק במרקם, בדיוק בצבע. הפיצה במקום נאפית בתנור איטלקי מקורי והיא מגיעה דקה-דקה, השילוב של הפטריות, כדורי מוצרלה והעלי רוקט שנתנו טעם מעט מר, עשו את הפיצה הזאת למיוחדת במינה. מיד איתה גם פולנטה שקיבלנו כפיצוי, הזהרתי את אמא לבל תאכל ממנה, אחרת לא ניגע בעיקריות.

למנה עיקרית התפרענו והזמנו שתי מנות, ראדייאטורי קרבונרה עם אווז מעושה וריזוטו פונגי. אכן עשינו טעות… כשהגיעו המנות הבנו שאת המנות האלה אנחנו לא נסיים, לפחות לא באותו היום. הקרבונרה מגיע כספגטי משובלל עם נתחים יפים של פטריות ונתחים עוד יותר יפים של אווז מעושן כהלכתו!!!

הריזוטו פונטי הוא ריזוטו צמחוני עם פטריות והרבה גבינה, המרקם במקום, והטעם שמיימי.

כאשר ביקשנו את תפריט הקינוחים, אמרה לנו המלצרית כי מתכננים לנו משהו, אבל עם נרצה עוד משהו לאחר מכן, נוכל לקבל את תפריט הקינוחים, בדיוק, לא ביקשנו דבר לאחר מכן…

הקינוח שקיבלנו היה שלושה כדורי גלידה עם חצי מקרון על כל אחד, אני אהבתי את התות, הוא הזכיר לי את הפרילי, וכן טראמיסו אשר מגיע בגביע גדול, אני אישית לא אוהב קפה, אמא מאוד אהבה את המנה.

ומכיוון שלא סיימנו לא את הפיצה, לא את הקרבונרה ולא את הריזוטו, ביקשנו שיארזו לנו לקחת והתענגנו על זה מאוד גם למחרת, בגדול, למחרת זה היה אפילו יותר טעים.

לסיכום: חיפה מצטיירת כבירת ישראל באוכל איטלקי, שאפו!!

מחיר: 279 ש"ח, ממש לא יקר לעומת מה שהזמנו

9+, האיטלקיה הטובה בחיפה והסביבה.

לעוד מסעדות איטלקיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות נישתיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בת של חבר סיפרה לנו על מקום חדש בטירת הכרמל שנקרא אייזיק מיוזיק ועל האוכל הטעים מאוד שהם אכלו שם, אמרנו נו? צריך ללכת לבדוק גם את זה 🙂

הגענו לשם בצהרי יום רביעי ואני מודה, החבר מכיר את טירת הכרמל אבל הוויז הפנה אותנו למקום אחר, אחרי שיחה עם מישהו שגר שם הגענו למקום הנכון וכבר מבחוץ, ידענו שאנחנו במקום הנכון….

נכנסנו פנימה והיינו לבד, התחלנו לשאול עם יש פה מישהו ואז יצא השף מהמטבח עם גדול מצד לצד ואמר לנו לשבת איפה שבא לנו, מכיוון שאין יותר מדי מקום (סה"כ 7-8 שולחנות) ישבנו בשולחן הקרוב לבר.

השף הסביר לנו שצהרים יש עסקית והיא כוללת….(הוא התחיל לספר על כל מנה אבל היינו רעבים מדי אז פשוט הנהנו ואמרנו לו שיביא מה שבא לו ואח"כ נתחשבן).

תוך כדי שאנחנו יושבים ומדברים הוא התחיל לשאול אותנו אם אנחנו אוכלים בצל, אוכלים חריף או רוצים שהוא יוסיף משהו להזמנה, הסתכלנו אחד על השני ואמרנו לו שאני זורמים עם הכל…ואז זה התחיל…כמות המנות שהגיעה לשולחן….

ראשונות הגיעו הכרוביות אשר היו מטוגנות כמו שניצלים, עם פירורי לחם על מצע של צ'יפס גדול ושמנמן וטרי.(הכי מומלץ)

יחד אתן הגיעו הגיעו פטריות ממולאות בגבינה וגם כן מטוגנות, היה קשה להעריך את הטעם שלהן כאשר מנסים לדחוף חתיכה גדולה מדי וחמה מדי לפה… (גם כן מומלץ).

מיד אח"כ הגיעו שתי שקשוקות רותחות וחריפות לטעמו של השף, (לא חריף, בלי מלח ומעט מדי ביצה, טעים אבל לא יותר מזה..)

ובסוף עוד הגיע חציל טרי על האש, הסתכלנו איש על חברו במבט של לא זכור לי שהזמנתי את זה אבל סבבה, גם החציל נעלם על גבי הלחם השחור הטרי שקיבלנו (טעים כמו שחציל על האש צריך להיות).

השיא היה כשהשף שאל אותנו אם אנחנו עדיין רעבים, כי הוא יכול להכין לנו פסטה….זה היה הרגע שבו החלטנו לקחת את כרסנו בין שינינו, לבקש חשבון ולצאת משם, פה הגיע ההפתעה..

מסתבר שהעסקית, כולל שתייה עולה בסה"כ 50 ש"ח לאדם, שאלנו אותו איך זה יכול להיות כל כך זול? ואז הוא אמר שבצהרים אנשים צריכים לאכול והרבה בשביל לחיות, מי שמגיע בערב? שישלם כמו שצריך על כל מנה 🙂

אהבנו.

לסיכום: מקום לא חדש, כבר בן שנתיים אבל עוד לא ראה כלום 🙂

מחיר: 100 ש"ח לזוג כולל שתייה

ציון: 8, לא רק אם עוברים בדרך, שווה לנסוע במיוחד.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

****לצערי המקום נסגר 🙁

לצערי, מסעדת שרלוט המיתולוגית באח"י אילת נסגרה במתכונתה הישנה (ביסטרו-צרפתי) והפכה למסעדה אסייתית בשם סוקי, אחת מיני רבות באזורנו. לא הייתה ברירה ולכן החלטנו כי צריך לבדוק אותה וכמה שיותר מהר 🙂

הזמנו מקום ליום שישי, כרגיל בשעה 20:00, נכנסנו והמסעדה הייתה כמעט ריקה, הם טוענים שהם עדיין בהרצה ולכן לא כולם עדיין מודעים למקום, נו שויין…

קיבלנו את התפריטים שכללו תפריט אחד עם המנות הרגילות ותפריט שני של הסושי. מצד אחד לא ראינו משהו שרצינו לאכול בסושי אבל מצד שני גם לא היו קומבינציות בתפריט, שוב לטענת המקום, מכיוון שעדיין מדובר בהרצה…

אז למנה ראשונה הזמנו איזה סוג של סושי סנדביץ', שהיה בסדר וקציצות עוף תאילנדיות, מעולה זו מילה יפה בשבילם, טעים בטירוף, רק חבל שהגיעו רק שלוש….

למנות עיקריות הזמנו מוקפץ בנגקוק – נולדס טרי, ברוקולי, פלפל אדום, שעועית, בטטה, נבטים, כרוב ובצל ירוק – נחמד אבל לא יותר מזה.

וכן ספייסי סוקי – נודל טרי מוקפצץברוטב פיקנטי של צ'ילי וסויה עם חזה עוף, אווז מעושן,כרישה,כרוב ,פטריות בצל ירוק וגזר ונגיעת שמן שומשום – גם כאן נחמד אבל לא יותר מזה. מה גם שאם תשימו לב לתמונות, אי אפשר להבחין מי זה מי והירק הירוק נמצא על שניהם…

למנות אחרונות זרמנו על פאדג' שוקולד (לא) ועוגת גבינה שאמא אהבה.

האמת? סה"כ נהנינו, אבל לא יותר מזה. לא יותר ממה שהמקום יכל להוציא מעצמו כאשר הוא מוקף בחמש מסעדות אסייתיות בהיקף של 5 ק"מ….

חבל לי רק על דבר אחד, שהמקום הקודם (שרלוט) כבר לא קיים.

הוא נראה לי החזיק מעמד בגלל האוכל שהיה בו, מה שאי אפשר להגיד על המקום החדש…

חבל

לסיכום: שוב, פשוט חבל

מחיר: אל תתפסו אותי במילה, אבל בסביבות ה-275 ש"ח.

ציון: 6, לא מעמידים תחרות רצינית לשאר האסייתיות באזור.

לעוד מסעדות אסייתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות נישתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית