בלוג האוכל וביקורת המסעדות המוביל בחיפה והאזור קיבל טיפ חם חם שישנה מסעדה קווקזית נוספת בעין המפרץ. בלוג האוכל אץ לו ורץ לו למסעדה הקווקזית השנייה במתחם שנקראת אפשרון והיא נמצאת במתחם תחנת הדלק יעד במתחם עין המפרץ.

זוכרים שכבר הייתי במסעדה קווקזית באזור? יופי, אז תשכחו מכל מה שרשמתי בפעם הקודמת, כי מסעדה כזאת אין בשום מקום.

בלוג האוכל הגיע ביום שני האחרון לטעום שוב את האוכל הקווקזי המופלא ואלו הם רשמיו 🙂

מיד כשמגיעים למתחם תחנת הדלק מבינים שלא מדובר בעוד מתחם כלשהו, במתחם ישנן שתי מסעדות, כולל זאת המבוקרת וכן מסעדת דגים ובית קפה עם גלידות וכו'.

למנות הראשונות ביקשנו לטעום מסלטי הבית ותוך מספר דקות הובאו לשולחן עשרה סוגי סלטים מטריפים בטעמם, בהמשך ביקשנו סליחה וביקשנו שיוסיפו לנו גם חומוס ועלי גפן….

עכשיו, כשאני אומר עשרה סוגים שונים, כל אחד מהם היה טעים בצורה מיוחדת במינה. הראשון מביניהם היה שעועית חומה עם סוג של אגוז בפנים – אכן, לא מדובר במשהו שטעמנו קודם אבל הוא היה מיוחד במינו. אחריו שעועית עם סלק (אני לא אוכל סלק אבל אמא אהבה מאוד), אחריו סלט עם פטריות ובצל לבן מוחמץ (תאווה לחך), אחריו סוג של סלט תפוחי אדמה (מעולה), האמת? משאר הסלטים לא ממש טעמנו אבל הם היו נראים פצצה!!

מיד לאחר מכן הגיעו החומוס והעלי גפן הממולאים ואז בלוג האוכל הבין שאכלנו אותה 🙂 שוב פעם הזמנו קצת יותר מדי….

העלי גפן היו מצויינים וטעימים, החומוס לעומת זאת היה אלוהי!!! ככה צריך להגיש חומוס במדינה הזאת. כמו משחת שיניים אבל לא נופלת מהמזלג. מדהים.

ואז הגיע הדושפרה… למי ששח מדובר בסופו של דבר בכיסוני בשר, אבל איזה כיסוני בשר…. השילוב של הבשר יחד עם הנוזל הפך את זה למאכל האלים… מדהים.

מיד אחריו הגיעה הקוטבה, שזה בעצם בצק מקופל לחצי עם בשר בפנים, אין לי מילים לתאר את האושר הקטן שבעצם האכילה של זה. פשוט מכל ביס התלהבנו יותר ויותר.

ואז…. שטעמנו מכל דבר הגיע הפלטה של הלולה קבב עגל, יחד עם לולה תפוחי אדמה והפרגיות… (כמו שאמרתי, הזמנו קצת יותר מדי…)

בואו נגיד ככה, בלוג האוכל לא טעה בשום דבר שהוא הזמין. הלולה קבב היה רח ונימוח בפה, לא היינו צריכים להשתמש בסכין אפילו בשביל לחתוך אותו.

הלולה תפוחי אדמה זה בעצם סוג של פירה, שעושים אותו על שיפוד אבל בשביל שהוא יידבק לשיפוד מורחים עליו לייה (שומן כבש) אתם מבינים לאיפה זה הולך בקטע של הטעמים בפה, כן? 🙂

והפרגיות, אוי הפרגיות…. ארבעה נתחים עצבניים של פרגית רכה, בדיוק כמו שצריך לעשות פרגיות. ולמה הנתחים כל כך גדולים? כי ככה זה, אתם כבר באים למסעדה, למה שלא תהנו??

לסוף הארוחה ביקשנו תה וגם קיבלנו, על קינוח אי אפשר היה אפילו לחשוב. ושלא תבינו אותי לא נכון, לקחנו הביתה הרבה דברים שפשוט כבר לא היה לנו מקום לאכול אותם שם. קיבלנו ארוחה שלמה גם למחר 🙂

לסיכום: המקום נפתח לפני חודש וחצי ונראה שעשו שם את כל ההכנות מבחינתם בשביל לעשות כמה שיותר טוב למי שיבוא לאכול.

מחיר: אל תצחקו יותר מדי בקול רם… אבל בסופו של דבר המחיר היה 225 ש"ח בלבד… אין דברים כאלה.

ציון: 10 עגול!!! בלוג האוכל מעולם לא נהנה ככה באף מסעדה בשום מקום בעולם. כל מה שנגענו בו היה טעים ואפילו יותר מזה. רוצו!!!!!

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

השבוע לבלוג האוכל וביקורת המסעדות המוביל בחיפה והאזור היה יומהולדת 🙂

ולכן החלטנו ללכת למקום חדש שאמא שמעה עליו, מסעדת "קווקזי" שנמצאת בעין המפרץ. התקשרתי למקום מספר ימים קודם לכן ושאלתי האם צריך להזמין מקום? נאמר לי שבזמן שרציתי אין צורך להזמין מקום ופשוט להגיע. ככה בדיוק עשינו, הגענו למקום ביום חמישי בשעה 17:00, אולי קצת אחרי כי היו מן הסתם פקקים בדרך.

התיישבנו וקיבלנו את התפריט, שמצד אחד נראה קצת אנמי אבל אחרי ששאלנו את המלצרית מה כדאי להזמין, זרמנו.

למנות ראשונות הזמנו את סלטי הבית יחד עם מנת חומוס בתוספת. לשולחן הגיעו 9 סוגי שלטים שונים שהשווים מביניהם היו הסלט כרוב סגול שקצוץ דק-דק יחד עם מיונז, סוג של מטבוחה קווזית עם חריפות נעימה וסלט שומר חי. ראוי לציין לטובה שכל הסלטים נראים ומרגישים חי חי, כאילו שהלכו והכינו אותם ברגע שהזמנו את המנה. החומוס היה גם כן חביב, אני לא יודע להעריך לכם אם מדובר בעשוי או קנוי, אבל יחד עם הלחם הקווקזי הוא היה מצויין.

לאחר מכן הזמנו שתי מנות ראשונות מקומיות, את הכיסוני בשר דושפרה (מגיע ב-10 יחידות) וכן את הקוטבה המגיע בשתי יחידות.

הדושפרה הן כמו שכבר כתבתי, עשרה כיסוני בשר טעימים ופריכים המגיעים מאודים יחד עם פלפל שחור מלמעלה, ליקקנו את האצבעות 🙂

הקוטבה הוא משהו בסגנון של מלאווח מקופל לחצי כאשר הוא ממולא בבשר טעים, חביב בהחלט.

למנות העיקריות הזמנו לולה קבב, פרגיות ולולה תפוחי אדמה, וכמה שהופתענו לטובה!!

הלולה קבב הגיע כארבע יחידות קבבים שמנמנים ועסיסיים, סוג של קבב דמשקאי איכותי ביותר. הלולה תפוחי אדמה הוא בערך אותו דבר, תפוח אדמה שנעשה על שיפוד ולכן הוא מעט קריספי מבחוץ ורך מבפנים, מנה מעניינת מאוד. מבחינתי הטופ של הטופ היה דווקא הפרגיות, ארבעה נתחים העשויים גם כן קריספי מבחוץ ורך ועסיסי בפנים, ליקקנו את האצבעות אבל לא נשאר יותר מקום לכלום.

לקינוח קיבלנו מספר עוגות ערביות אשר היו נראות מעולה, אבל למי היה עוד מקום?!?!

לסיכום: שווה להגיע בכל הבחינות, אוכל מעניין שלא מוצאים בכל מקום.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני משקאות קלים ושני תה עם נענע, סה"כ 205 ש"ח בלבד. כלום כסף לכמות האוכל שקיבלנו.

ציון: 8+, אל תפספסו את המסעדה הזאת, שווה להגיע במיוחד.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדת להב אוכל, שמע לאחרונה שנפתחה מסעדה חדשה במרכז הקונגרסים בשם אלטו. בעקבות כך, לא יכולנו שלא להגיע למסעדה ולראות הכצעקתה 🙂

הזמנו מקום ליום שישי בשעה 19:00, הגענו והמקום היה ריק לגמרי, חוץ מהעובדים במקום.

הושבנו במקומות, שאחר כך החלפנו אותם כי גם הכסא (הנוח מאוד) וגם השולחן (הרחב) זזו לנו קצת יותר מדי מתחת לגוף.

קיבלנו תפריט ולפי סוג הדף שהוא היה כתוב עליו הבנו שהמקום עדיין בהרצה. מה שכן מאוד אהבנו שהביאו לנו שתי כוסות קאווה, ככה בשביל הסבבה 🙂

למנות ראשונות רצינו לקחת את הריזוטו פטריות וכן את הרוסטביף, שאחרי כמה דקות, המלצרית המגניבה ששירתה אותנו הגיעה ואמרה שנגמר להם הרוסטביף ולכן במקומו לקחנו את הקלמארי על הפנצ'ה.

לאחר מספר דקות החלו לזרום לשולחן המנות הראשונות:

הקלמארי על הפלנצ'ה מגיע כ-5 חתיכות יפות מאוד של קלאמרי סגול על מצע של גבינה לבנה כלשהי, יחד עם המון חתיכות של שרי (שאמא אכלה), עלים ירוקים ומעט פלפל ריף קצוץ דק. מנה בהחלט מכובדת ומכבדת כמנת פתיחה, מה גם שהיא הייתה טעימה מאוד.

אחריה הגיע גם הריזוטו פטריות, מנה גדולה וטעימה… רק מה? ריזוטו זה לא היה. המנה הייתה רטובה מדי ולא מספיק דביקה בשביל שיוכלו לקרוא לה ריזוטו, אבל מה? היא הייתה מאוד טעימה, מאוד טעימה.

למנות העיקריות לקחנו את האלטובורגר, המבורגר במשקל של 250 גרם של בשר משובח, כשאמא קיבלה אותו ביקשתי לטעום ממנו חתיכה קטנה בשביל שאוכל להעריך אותו, מה גם שאמא ביקשה להוסיף עליו פטריות, המבורגר גדול, בשרני, עם ארומה מצויינת וטעם עוד יותר טעים. אחלה המבורגר, בייחוד שהוא הגיע יחד עם התוספת שביקשנו – צ'יפס בטטה שרוף כהילכתו 🙂

אני לעומת זאת החלטתי ללכת על הניוקי – לא טעיתי בבחירה שלי. בדרך כלל הניוקי במסעדת מגיע כניוקי קטן, שכולם נראים תעשייתים, אבל לא באלטו, כאן בלוג האוכל קיבל ניוקי בצורה של גלילים קצרים ועם חתיכות יפות מאוד של פטריות חיות שעברו הקפצה קלה. עד כדי כך לא האמנתי שזה ניוקי עד שהייתי צריך לשאול את אמא אם מדובר בתפוח אדמה…. 🙂 מנה מומלצת!!

לקראת הסיום ביקשנו לראות את התפריט קינוחים והוא הגיע, כאשר מה שמשך את תשומת ליבנו היה הקינוח בשם מתוק מריר (ואני מקווה שאני צודק בשם), כאשר למטה מדובר על שכבות של שוקולד עבה, בשכבה התחתונה פרליני שוקולד מריר קשה, שכבת שוקולד ומעליה שכבה של פרליני שוקולד מתוק ומעליו עוד שכבה של שוקולד… בקיצור אתם יכולים להבין שאנחנו ממש אוהבים שוקולד….

לסיכום: אתם עוד לא מכירים את המסעדה הזאת אבל הגיע הזמן שתכירו ותגיעו לטעום, בלוג האוכל הגיע ונהנה מאוד.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני בקבוקים של שתייה קלה ושתי כוסות תה עם נענע, סה"כ 310 ש"ח, לא קריטי לזוג.

ציון: 8+, מקום חדש שצריך להשקיע את הזמן ולהגיע אליו ולהנות מאוכל איכותי.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל וביקורת המסעדות להב אוכל, שמע לאחרונה שנפתחו מספר מסעדות בסגנון הגרוזיני בחיפה…. על הזדמנות כזאת לפחמימות אני לא יכול לוותר 🙂

על מסעדה אחת שמעתי כבר שהיא יקרה אז החלטנו לוותר עליה ובמקום זה הלכנו למסעדת מימינו, בנמצאת בלב רחוב ארלוזרוב בהדר, לא טעינו בכלל בבחירת המקום, אפילו חנייה ביום שישי בערב הצלחנו למצוא בקרבת המסעדה.

נכנסנו בכמה דק' איחור למסעדה והושיבו אותנו בשולחן לשניים, כבר צפיתי בעיות עם השולחן הקטן שהיה שם, אבל הסתדרנו בסוף.

מה שיפה במסעדת מימינו זה שהתפריט הוא כמו של פעם, עם תמונות, שנוכל לדעת מה מסתתר מאחורי השם הגרוזיני של המנה, וטוב שכך 🙂

הזמנו חצ'פורי אג'רולי, חינקאלי בשר ודולמה….. מזל שהיו תמונות לספר לנו במה מדובר 🙂

החצ'פורי אג'רולי מגיע כפי שהוא מתואר בתפריט, ספינת בצק של 500 גרם הממולאת בתערובת של 5 סוגי גבינות וביצת עין…… תאמינו לי, רק מלקרוא את זה התחיל לנזול לי ריר, ובצדק. כאשר הגיע מנת החצ'פורי היא הייתה מטורפת, טעימה להפליא ומלאת פחמימות כמו שאני אוהב, אי אפשר לפספס דבר כזה, בשום מקום, אף פעם….

מייד אחריו הגיע החינקאלי בשר, שלא כמו קרפלך האשכנזי הקטן, פה מדובר על כופתאות ענקיות המלאות בבשר טחון ותבלינים שהחיך אהב מאוד. בכל זאת מדובר על חמישה כאלה שעשו לנו רק טוב 🙂

ואז הגיע הדולמה, מדובר בגדול על עלה גפן הממולא בבשר עגל טחון והמגיע עם רוטב שמנת שום בצד. מדובר על מנה לא קטנה בכלל אבל יש איתה רק בעיה אחת קטנה 🙂 הגיהוקים אחרי זה כוללים בתוכם גם את הריח של העגל 🙂

אבל סך הכל מדובר על מנה מכובדת וטעימה מאוד.

כאשר ביקשנו את הקינוח שמופיע בעמוד האחרון של התפריט אמרו לנו שאין במסעדה כרגע קינוחים, האמת שהמלצר אמר שכבר בחצי שנה האחרונה אין קינוחים במסעדה ואני יכול להגיד שמאוד התאכזבתי כי ראיתתי שיש להם איזה מאפה עם חבלה בפנים וכבר בתחילת הארוחה בניתי עליו, נו מילא….

לקחתי כוס תה והמשכנו הלאה…

לסיכום: חמוד לגמרי, באמצע היום יש גם עסקיות ושמעתי שהפרגיות מעולות.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני בקבוקי שתייה קלה, 150 ש"ח בלבד.

ציון: 8-, בגלל שאין קינוחים ירד קצת הציון…

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל להב אוכל כבר שמע מהרבה אנשים שהיו במסעדה החדשה הזאת  – מורל טאפס עולמי ויין ברח' הנמל בחיפה (איפה שהיה לזמן קצר מסעדת הבורגרים) והחלטנו שהגיע הזמן שגם אנחנו נגיע ונראה מה המקום מציע (אעפ"י שאחרי שראיתי את התפריט באתר שלהם, טוב שבאנו רעבים).

הזמנו מקום ליום חמישי בשעה 19:30 וכשהגענו המקום היה יחסית ריק (טוב לנו), אומנם המקומות שהזמנו היו בפנים אבל היה אחלה בריזה בחוץ אז החלטנו לשבת בחוץ.

טיפ: שימו לב על איזה כסא אתם יושבים, אנחנו לצערי ישבנו על כיסאות עץ וחוליות L1-L5 עדיין זוכרות לי את זה, חבל רק כשקמנו, ראינו שמאחורינו היו כסאות יותר נוחים.

קיבלנו את התפריט וחשכו עיני…. רציתי את כל מה שהיה בו, כולל מה שהיה בתפריט של הספיישלים 🙂

לבסוף לקחנו החלטה לא קלה והלכנו על חמש מנות… אמרנו למלצר לא לחכות ולהוציא לנו את מה שיהיה מוכן.

ראשון הגיע הכבד אווז על בריוש, שזזה בעצם מאפה צרפתי אוורירי, תשמעו, אני כבר אכלתי בהרבה (מאוד) מסעדות בחיים שלי, אבל מנה כזאת של כבד אווז עוד לא אכלתי. בכל המקומות מגישים לך את הכבד האווז המצומק הזה שעוד יותר התקמצנו ונתנו לך אותו על חתיכת טוסטון מסכן – אבל במסעדת מורל? לקחו נתח של כבד אווז ופשוט פרסו רצועה עבה של כבד וחתכו אותו לשניים – מורל, כל הכבוד!!!

מיד אחריו הגיע נקניקיית הצ'וריסוס על מצע של פירה שעועית, מנה סה"כ נחמדה אבל הפירה היה לי יותר טעים מהצ'וריסוס שהיה לי מעיין מרגז כזה, לא נורא.

מנה הבאה הגיעה והיא הצ'ימיצ'נגה כמו שהיא נקראת במורל, לפי התפריט הייתי בטוח שלפחות נקבל בוריטו XL של טאקו-בל, בפועל קיבלנו בוריטו במחבת עם שמן עמוק עם מטבלים של גבינה ומטבל של גואקמולה. טיפ קטן, תכניסו את המטבלים לתוך הבוריטו ותקבלו מנה מטורפת.

יחד עם הצ'ימיצ'נגה הגיעה הקסדייה צ'אדר….. תעצמו עיניים, תחשבו על פיתה דרוזית ששמים בטוסטר ובפנים יש גבינת צ'אדר, אכן מעדן לפה והריח שיגע את האף.

לקינוח 🙂 הגיעה הקסורל פירות ים, מדובר על מנה לא קטנה בכלל, הכוללת בתוכה את כל מה שהגיע מהים: מולים, שרימפסים, קלמרי, ואפילו סרטן. ה שהסרטן היה קטן זה אין מה לעשות, אולי חוץ מלנסוע לווגאס לאכול רגלי סרטנים אבל זה בפעם אחרת… המנה טעימה מאוד, ובהחלט מספיקה.

ועכשיו באמת לקינוח… הזמנו שניים: טראפל וצ'ורוס. הבעיה היחידה היא שכאשר הגיעו הקינוחים כבר היה חושך בחוץ ובמסעדה אין תאורה בכלל למי שיושב בחוץ, אז טוב שהייתי צריך לצלם את התמונה אחרת לא היינו יודעים בעצמנו איך היא נראית 🙂

הצ'ורוס הגיעו פריכים כמו שהם צריכים להגיע יחד עם מטבל ריבת חלב והטראפל העצום הזה הגיע שוחה באיזשהו רוטב שוקולד שהקל קצת על הירידה שלו בגרון.

לסיכום: הזמנו חמש מנות והן הספיקו לשני קרניבורים שאוהבים לאכול טוב, מה גם שקיבלנו שתי כוסות יין מבעבע וזה היה בהחלט נחמד.

מחיר: כל העיל ובנוסף שתי שתייה קלה, הפוך ותה, סה"כ 311 ש"ח, ממש בלי כסף.

ציון: 9+, מ-ע-ו-ל-ה-!-!-!      ברור שנחזור.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בלוג האוכל להב אוכל שמע כי צחי טרנו, לשעבר ראש אגף הדוברות בעיריית חיפה ולשעבר ראש העיר הבלתי מעורער של העיר התחתית בחיפה פתח ביסטרו בר חדש בשם שירי אהבה במרכז הכרמל ברח הנשיא 98 (ממש על הפינה של הנשיא-ברנדיס, שמע ולא יכל שלא ללכת לראות מה קורה שם ומה טעים שם 🙂

גילוי נאות מס' 1 – אני מכיר את צחי מהתקופה שעבדתי ברשות הצעירים שמסונפת לאגף החינוך בעיר ומביקוריו הרבים בפאב העוגן הישן והטוב בשער פלמר בעיר התחתית.

גילוי נאות מס' 2 – בהתחלה היינו אמורים ללכת למסעדה אחרת שנפתחה באזור הקריות, אבל הייתי מוכרח לבטל וזאת על מנת שנוכל לראות על מה כל המהומה, וכן, התמונות שאנשים פרסמו מהמקום, מאוד אבל מאוד גירו אותנו…

אז ככה, הזמנו מקום ליום שני בשעה 19:30, למזלי מצאתי מקום חנייה בדיוק על הפינה כך שלא הייתי צריך לעשות גם ספורט לפני האוכל 🙂

מדובר בביסטרו בר סטייל צרפתי, ממש על הכביש עם מספר מקומות מועט בפנים ומקומות על הבר ומספר שולחנות בחוץ, הגענו והושבנו בכבוד בשולחן בחוץ, קיבלנו את התפריט הענק (שכולל ברובו מאלכוהול איכותי שלא ניתן למצוא בכל מקום), המלצר הנחמד הראה לנו כי ישנם המון סוגי קוקטיילים במקום אשר יש בהם אלכוהול מאוד איכותי ונדיר במחוזותינו. וכן (ידוע לי שהמקום עדיין בהרצה) דף אחד עם תפריט האוכל של המקום. כמו כן הוא הסביר לנו מראש כי זה לא במקום שבו "דופקים סטייק של 500 גרם", אלא זהו המקום לשבת וליהנות (למדנו את זה בהמשך).

התפריט בנוי ממספר קטגוריות: סלטים, מנות ראשונות, סנדוויצ'ים למיניהם ולאחר מכן קינוחים ושתייה חמה.

ועכשיו לאוכל….

למנות הראשונות הזמנו דג מטיאס הולנדי שמגיע מאוד יפה בתוך צנצנת קטנה (עם הרבה דג) ומעליו בצל כבוש, יחד עם חרדל מעניין את החך ומלפפונים חמוצים קטנים – ממש כמו בהולנד. הטעם? הטעם הוא כמו הדג מלוח שסבא שלי ז"ל היה קונה לפני שלושים שנה, אכן זיכרונות טעימים.

מה עוד? קרואסון (של קונדיטורית גל – לייק) ברי ובייקון בפנים, צריך להוסיף על זה? 🙂

בנוסף לקחנו גם גבינת קממבר אפויה בתנור, גילוי נאות, אני לא חובב בדרך כלל של גבינת הקממבר, אני חושב שזה חזק מדי בשבילי, אבל כנראה שהשילוב של הקממבר יחד עם התנור עושה את העבודה, מה שכן, הייתי מוסיף את החתיכת לחם מהציזיקי למנה הזאת, כי הכי כיף לקחת חתיכה של גבינה מותחת ולמרוח על פחמימה 🙂

וכן לקחנו ציזיקי, שמגיע עם הרבה גבינה נוזלית עם שתי קוביות קרח ומלפפונים חתוכים לרצועות דקות יחד עם בליל של תבלינים ושמן זית, האמת? אי אפשר להגיד שלא אהבנו את המנה אבל אחרי שאכלתי ציזיקי ביוון, קצת קשה להשוות, שם משתמשים ככל הנראה ביוגורט שהוא הרבה הרבה יותר סמיך, תחשבו על גבינה לבנה שלנו עם מלפפונים וכל השאר, יותר הגיוני בעיניי.

לאחר שאכלנו את כל זה עדיין עדיין הרגשנו קצת רעבים, אז הזמנו לנו גם ג'בטה עם האם (לא כשר) ואמנטל (בכלל לא כשר), אבל מאוד מאוד טעים והשביע אותנו בסופו של דבר.

לקינוח לא לקחנו כלום משום שהמבחר לא היה כל כך לטעמנו אבל שוב, זה לטעמנו בלבד, אני מניח שישנם אנשים שיעופו על מלבי או אפוגאטו או משהו עם חבושים 😉 מה גם שאמא רצתה הפוך ואני רציתי תה, רק שהמכונה החדשה עדיין לא מוציאה מים חמים אלא רק אספרסו, לא התבאסנו-הבנו וביקשנו חשבון.

לסיכום: מקום חדש ומגניב בחיפה, אבל לא בשביל להתמלא מחומוס/צ'יפס/סלט אלא בשביל האווירה והמאכלים המצוינים.

מחיר: כל העיל בנוסף שתי קולות, 249 ש"ח, ואני יכול להוסיף – בלבד, לא יקר בכלל

ציון: 9, מקום מגניב ביותר לדייטים 🙂

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

בת של חבר סיפרה לנו על מקום חדש בטירת הכרמל שנקרא אייזיק מיוזיק ועל האוכל הטעים מאוד שהם אכלו שם, אמרנו נו? צריך ללכת לבדוק גם את זה 🙂

הגענו לשם בצהרי יום רביעי ואני מודה, החבר מכיר את טירת הכרמל אבל הוויז הפנה אותנו למקום אחר, אחרי שיחה עם מישהו שגר שם הגענו למקום הנכון וכבר מבחוץ, ידענו שאנחנו במקום הנכון….

נכנסנו פנימה והיינו לבד, התחלנו לשאול עם יש פה מישהו ואז יצא השף מהמטבח עם גדול מצד לצד ואמר לנו לשבת איפה שבא לנו, מכיוון שאין יותר מדי מקום (סה"כ 7-8 שולחנות) ישבנו בשולחן הקרוב לבר.

השף הסביר לנו שצהרים יש עסקית והיא כוללת….(הוא התחיל לספר על כל מנה אבל היינו רעבים מדי אז פשוט הנהנו ואמרנו לו שיביא מה שבא לו ואח"כ נתחשבן).

תוך כדי שאנחנו יושבים ומדברים הוא התחיל לשאול אותנו אם אנחנו אוכלים בצל, אוכלים חריף או רוצים שהוא יוסיף משהו להזמנה, הסתכלנו אחד על השני ואמרנו לו שאני זורמים עם הכל…ואז זה התחיל…כמות המנות שהגיעה לשולחן….

ראשונות הגיעו הכרוביות אשר היו מטוגנות כמו שניצלים, עם פירורי לחם על מצע של צ'יפס גדול ושמנמן וטרי.(הכי מומלץ)

יחד אתן הגיעו הגיעו פטריות ממולאות בגבינה וגם כן מטוגנות, היה קשה להעריך את הטעם שלהן כאשר מנסים לדחוף חתיכה גדולה מדי וחמה מדי לפה… (גם כן מומלץ).

מיד אח"כ הגיעו שתי שקשוקות רותחות וחריפות לטעמו של השף, (לא חריף, בלי מלח ומעט מדי ביצה, טעים אבל לא יותר מזה..)

ובסוף עוד הגיע חציל טרי על האש, הסתכלנו איש על חברו במבט של לא זכור לי שהזמנתי את זה אבל סבבה, גם החציל נעלם על גבי הלחם השחור הטרי שקיבלנו (טעים כמו שחציל על האש צריך להיות).

השיא היה כשהשף שאל אותנו אם אנחנו עדיין רעבים, כי הוא יכול להכין לנו פסטה….זה היה הרגע שבו החלטנו לקחת את כרסנו בין שינינו, לבקש חשבון ולצאת משם, פה הגיע ההפתעה..

מסתבר שהעסקית, כולל שתייה עולה בסה"כ 50 ש"ח לאדם, שאלנו אותו איך זה יכול להיות כל כך זול? ואז הוא אמר שבצהרים אנשים צריכים לאכול והרבה בשביל לחיות, מי שמגיע בערב? שישלם כמו שצריך על כל מנה 🙂

אהבנו.

לסיכום: מקום לא חדש, כבר בן שנתיים אבל עוד לא ראה כלום 🙂

מחיר: 100 ש"ח לזוג כולל שתייה

ציון: 8, לא רק אם עוברים בדרך, שווה לנסוע במיוחד.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

מסעדת המקום היא מסעדה מזרח אירופאית הנמצאת ברח' דגניה 65 בק.חיים מזרחית שבה הבעלים הוא גם המלצר, גם הטבח…

היינו רעבים ושמענו על המקום אז החלטנו לתת קפיצה….

למנה ראשונה הזמנו איקרה לבנה, כבד קצוץ ודג מלוח. המנה מגיעה עם כרוב כבוש ענק!! ומלפפונים חמוצים ופרוסות לחם שחור פרוס, אכן מנה לתפארת (אעפ"י שהאיקרה והכבד הכי טעימים נמצאים אצל יונק).

למנה עיקרית לקחנו שישליק פרגיות (כשר) ושני סטייק צוואר לבן. מודה – בדר"כ אני לא חובב של סטייקים לבנים, תמיד משהו יוצא לא טוב שם, אבל אני מוכרח להודות שדיי הופתעתי מהמנה שהייתה עסיסית וטעימה.

לסיכום: עוד מקום מזרח אירופאי באזור, נחמד אבל לא במיוחד.

מחיר: כל העיל ובנוסף 3 בקבוקי שתייה קלה, סה"כ 239 ש"ח – שווה.

ציון: 8, יש יותר טעימים ממנו באזור 🙂

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

מסעדת שותא היא מסעדה גרוזינית בקיבוץ שמרת, כרגיל הזמנו מקום לשעה 20:00 לשלושה אנשים, הגענו בזמן והושבנו במקום.

מודה שמראש הסתכלתי בתפריט שיש באינטרנט וראיתי שיש להם מנה שנקראת סופרא והיא עולה 160 ש"ח לסועד (בהתחלה אמרו שיש את זה אח"כ אין, אח"כ יש, בקיצור טלנובלה), הגיע המלצר והסביר לנו שלא מדובר בארוחת טעימות כמו שניתן לחשוב שזה זה אלא מדובר במנה ראשונה, ביניים ועיקרית במחיר הנ"ל, כשהתחלנו להזמין הסבירו לנו ש"זה לא בארוחה, וזה לא בארוחה…", אז החלטנו לוותר על זה ופשוט להזמין מה שרוצים – וזה לא היה קל….

למנות הראשונות הזמנו:

סלט לוביו – מדובר בסלט חם עם שעועית ירוקה, פלפלים, בצל וכו'. מנה נחמדה אבל לא וואו…

באדריגאני – מדובר בסירת חציל אפויה עם המון שום וכוסברה – טעים!

כמו כן הזמנו טאפאזה – שזה חציל ברוטב עגבניות עם גבינה מוקרמת, לא רק שלא התלהבנו מהמנה הזאת אלא ביקשנו להחזיר אותה כי אף אחד מאיתנו לא אהב אותה. (זה גם ירד מהחשבון בסוף)

למנות ביניים הזמנו:

חצ'פורי גבינה ותרד – בתור אחד שטועם בפעם הראשונה חצ'פורי, ציפיתי למשהו אחר חוץ מבורקס גבינה עם תרד…

חינקאלי גבינות – כל עדה קוראת לזה בשם אחר, מדובר בסך הכל בכיסוני גבינה המוגשים עם יוגורט בצד, אני אישית לא אהבתי, השניים האחרים מאוד אהבו.

סוקו – קודם כל וואו, אח"כ אני אספר שמדובר בקרעי פטריות ענק בחמאה ומוקרמות בגבינה – מנה מנצחת לאוהבי הפטריות.

למנות העיקריות לקחנו (אחרי כל מה שאכלנו, בעיקר סיכון לקחנו 🙂    )

קטלטי – קבב עגל במשקל ענק של 300 גר' – קבב פריך וטעים בעל טעם המיוחד של העגל.

רוסתאבלי – פשוט שם אחר לסטייק אנטריקוט גם כן 300 גר' (בתמונה, הסטייק והקבב אותו משקל…).

תביליסורי – מדובר על תבשיל קדירת עגל ביין אדום המוגש עם אגס שיכור, מנה מעולה. הבשר בקדירה היה אחד הרכים שטעמתי.

לקינוח לקחנו שתי גלידות שוקולד בלגי ובלינצ'ס צ'רי אחד – פשוט בלינצ'ס גבינה ששוכב ברוטב דובדבנים, נחמד.

לסיכום: פעם ראשונה במסעדה גרוזינית, לא רע אבל יש עוד למה לשאוף.

מחיר: כל העיל ובנוסף משקה אגסים מוגז גרוזיני וקנקן תה, סה"כ 609 ש"ח. לא יקר לתשע מנות לא קטנות בכלל.

ציון: 8+, טעים, אבל ציפיתי ליותר מהדברים הקטנים.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית

כרגיל, הזמנו מקום למסעדת שלו ביער לשעה 20:00, הגענו וישר הובלנו לשולחן שלנו.

למנה ראשונה הזמנו שיפוד קבבוני טלה על מצע טחינה בתוספת עגבניות צלויות, פטרוזיליה ובצל מדורה וכן פטה כבד עוף עטוף בשוקולד לבן על ריבת פירות יער וטוסטונים.

אז ככה…. השיפוד קבבוני טלה מגיע עם שלושה קבבונים בינוניים בגודלם, ו"הבצל מדורה" הכיל שתי חתיכות של קליפות בצל מטוגנות, האמת? אני לא ממש התלהבתי מהמנה הזאת, יכלו לשרוף עוד קצת את הטלה ולתת לטעם העז שלו לצאת קצת יותר החוצה.

לגבי הפטה כבד שעטוף בשוקולד לבן, בהתחלה זה היה נראה משהו לא מהעולם הזה, אבל, ויש אבל גדול. השילוב הזה בין הכבד לבין השוקולד לא עשה לי את זה, כמו גם שלושת הטוסטונים שמגיעים עם המנה הזאת, מה שהצריך אותנו להזמין גם את סלסלת לחם הבית שנאפה במקום (טעים ומגיע עם רוטב איולי חצילים שרופים, מאוד טעים ורוטב איולי שום שהיה קצת יותר מדי "מיונזי" בשבילי…).

לא יודע מה להגיד לכם, אני מהמנות הראשונות לא התלהבתי בכלל אבל אמא שלי להבדיל ממני אהבה את המנות הראשונות בטירוף… כנראה שזה עניין של טעם.

בין המנות הגישו לשולחן סורבה סלק…..המכיל בתוכו סלק, ין אדום ומרווה. את היין האדום הרגשתי, את המרווה לא, ואת הטעם של הסלק קיבלתי רק באפטר טייסט… (חשוב לציין, אני לא אוהב סלק אבל טעמתי מזה קצת, אמא אכלה את השאר).

אבל, וכן מגיע עוד אבל גדול מאוד!!!

למנות העיקריות לקחנו את הספיישלים של המסעדה, מדובר על פילה על מצע פולנטה ושעועית ירוקה וכן אנטריקוט על אותו מצע, הפולנטה מדהימה, השעועית הירוקה היה נחמדה (כל שלושת החתיכות…) אבל הפילה והאנטריקוט היו כנראה הסיבה שהגענו למסעדה הזאת, שני נתחים יפים, טעימים ועשויים בדיוק כמו שביקשנו (M), פשוט תאווה לחיך 🙂

לקינוח לקחנו פרפה חלבה עם שבבי פיסטוק ושערות חלבה ומרקיז שוקולד עם תמצית תפוזים בפנים, חשוב לציין, אני לא אוהב את השילוב של שוקולד ותפוזים, ואחרי שטעמתי הרגשתי ממש קצת את התפוזים, לגבי הפרפה חלבה: לא משהו מיוחד, טעים, אבל כבר אכלתי יותר טעימים ממנו.

לסיכום: בפעם הבאה אני אקח מנות ראשונות אחרות, הספיישלים היו בדיוק במקום ובגודל.

מחיר: כל העיל ובנוסף שני שתייה קלה ושני תה עם נענע, סה"כ 517 ש"ח, אה, בסדר.

ציון: 8, בגלל הראשונות שלא היו ערבות לחכי ובגלל המחיר. ועדיין, אתם חייבים לנסות את הפילה ואת האנטריקוט.

לעוד מסעדות נישתיות – מסעדות מזרחיות – מסעדות בשר – מסעדות איטלקיות – מסעדות אסייתיות – מסעדות דגים – אודות – לדף הבית